כמעט כל מה שכתוב באינטרנט על "דוח טלפון" כבר אינו נכון. ב-8 באוגוסט 2026 נכנס לתוקף השלב השני של חוק הפרות תעבורה מינהליות, ועבירת השימוש בטלפון בנהיגה עברה אליו. המשמעות היא שהדוח שמקבלים היום אינו עוד ברירת משפט פלילית: אין "בקשה להישפט", אין הזמנה לבית משפט לתעבורה, ואין 90 הימים המוכרים להודיע שרוצים להישפט. במקומם נולד מסלול חדש לגמרי, עם מועד של 30 יום בלבד להשגה, עם ערר שמוגש לבית דין מינהלי חדש שהוקם לשם כך, ועם הליך שמתנהל במערכת מקוונת ובכתב בלבד. ומי שלא מגיש דבר ולא משלם, מגלה תוספת פיגור של 30 אחוזים.

עיקרי הדברים

  • הקנס הוא 1,000 שקל - כך נקבע בפרט (30) לתוספת הראשונה לחוק הפרות תעבורה מינהליות, המפנה לתקנה 28(ב).
  • 10 נקודות, לא 8 - התוספת השישית לתקנות התעבורה מסווגת כיום נהיגה תוך שימוש בטלפון בלא דיבורית ברובד של 10 נקודות.
  • האיסור חל רק "בעת שהרכב בתנועה" - כך נכתב בתקנה עצמה, וזו נקודת המוצא לכל דיון על עצירה ברמזור.
  • 30 יום להשגה - ו-90 יום אם הטענה היא שלא אתם נהגתם ברכב.
  • ערר לבית דין לתעבורה תוך 90 יום - או תוך 30 יום מההחלטה בהשגה, אם הוגשה.
  • דוח מלפני 8 באוגוסט 2026 ממשיך במסלול הישן - הוראת מעבר מפורשת משאירה אותו בגדר ברירת משפט פלילית.

מה בדיוק אוסרת תקנה 28(ב)

הניסוח בתקנות התעבורה, התשכ"א-1961, מדויק וכדאי להכיר אותו מילה במילה. תקנה 28(ב) קובעת: "בעת שהרכב בתנועה, הנוהג ברכב - (א) לא יאחז בטלפון קבוע או נייד, ולא ישתמש בהם ברכב אלא באמצעות דיבורית; (ב) לא ישלח או יקרא מסרון"[1].

שלוש מילים פותחות את התקנה וקובעות את גבולותיה: "בעת שהרכב בתנועה". האיסור אינו חל על רכב שאינו בתנועה. זו נקודת המוצא לכל הדיון בשאלה הנפוצה ביותר בתחום, מה דינו של שימוש בטלפון בעצירה ברמזור אדום. השאלה אינה נפתחת ואינה נסגרת באמירה כללית, והיא תלויה בשאלה העובדתית אם הרכב היה בתנועה באותו רגע.

התקנה מגדירה גם את המונחים. "דיבורית" היא התקן המאפשר שימוש בטלפון בלא אחיזה בו, ובלבד שאם ההתקן מצוי בטלפון עצמו, הטלפון יונח ברכב באופן יציב המונע את נפילתו. כלומר שימוש ברמקול כשהטלפון מונח על הברכיים או בין הרגליים אינו "דיבורית" לפי ההגדרה, גם אם לא אוחזים בו בפועל. "טלפון" מוגדר כמכשיר המיועד לתקשורת אשר קיימים בו לחצנים לחיוג.

שימו לב להבחנה בין שתי החלופות. החלופה הראשונה אוסרת אחיזה ושימוש שאינו באמצעות דיבורית. החלופה השנייה אוסרת שליחה או קריאה של מסרון, והיא אינה מותנית באחיזה כלל. קריאת הודעה שמופיעה על מסך מקובע ברכב עשויה להיכנס לחלופה השנייה גם כשהידיים על ההגה.

הקנס: 1,000 שקל, ומניין הסכום

סכום הקנס אינו נקבע לפי שיקול דעת השוטר. הוא קבוע בתוספת הראשונה לחוק הפרות תעבורה מינהליות, התשפ"ד-2024, שמפרטת לכל הפרה את התקנה הרלוונטית ואת שיעור הקנס לצדה. בפרט (30) לתוספת מופיעה תקנה 28(ב), ולצדה הסכום 1,000 שקלים חדשים[2].

ראוי להבהיר נקודה שמבלבלת רבים. בשנים האחרונות פורסמו הצעות ומתווים להעלאת הקנס לאלפי שקלים ואף ל-10,000 שקל. מדובר בהצעות, ולא בדין שחל כיום. הסכום שמופיע בתוספת הראשונה הוא הסכום המחייב, וכל שינוי בו יחייב תיקון בחקיקה ופרסום ברשומות.

אם הקנס אינו משולם במועד, נכנס לפעולה סעיף 10 לחוק. תוספת הפיגור היא 30 אחוזים מהקנס או מחלקו שלא שולם, ועליה מתווספות ריבית שקלית ודמי פיגורים עד לתשלום. סעיף 10(ה) קובע את סדר הזקיפה: כל סכום שמשולם נזקף תחילה להוצאות הגבייה, אחר כך לתוספת הפיגור, ורק בסוף לקנס עצמו. המשמעות היא שתשלום חלקי כמעט אינו מקטין את החוב המקורי.

הנקודות: עשר, ומה הן מפעילות

כאן מצויה הטעות הנפוצה ביותר. מקורות רבים ברשת עדיין נוקבים ב-8 נקודות. התוספת השישית לתקנות התעבורה, שהיא הרשימה הקובעת, מסווגת כיום את העבירה "נהיגה תוך שימוש בטלפון בלא דיבורית" לפי תקנה 28(ב) ברובד של 10 נקודות. ההבדל בין שמונה לעשר אינו טכני, והוא משפיע ישירות על מיקומו של הנהג בסולם אמצעי התיקון. לשם השוואה, באותו רובד מצויה גם נהיגה במהירות מופרזת של מעל 40 קמ"ש מעל המותר בדרך שאינה עירונית.

שיטת הניקוד מוסדרת בחלק ז' לתקנות התעבורה, והמנגנון שלה מדויק[3]. נקודות תקפות למשך שנתיים מיום ביצוע העבירה. אם נצברו לחובת נהג 22 נקודות או יותר בתוך פחות משנתיים, הנקודות תקפות למשך ארבע שנים מיום ביצוע העבירה. כאשר נהג הורשע בכמה עבירות שנכללו בכתב אישום אחד, נרשמות לו רק הנקודות של העבירה שלה נקבע המספר הגבוה ביותר.

אמצעי התיקון נקבעים לפי מדרגות. נהג שלחובתו 12 עד 22 נקודות תקפות מחויב בקורס בסיסי בנהיגה נכונה ובמבחן בסופו. בין 24 ל-34 נקודות נדרש קורס נוסף ומבחן. מי שצבר 36 נקודות או יותר נפסל מהחזיק ברישיון נהיגה למשך שלושה חודשים, ורישיונו מחודש רק לאחר שיעמוד בבחינה העיונית. ומי שצבר 72 נקודות או יותר, או שנפסל כבר פעם אחת ושוב נצברו לו 36 נקודות בטרם חלפו שש שנים מהעבירה האחרונה, נפסל לתשעה חודשים ונדרש לבדיקות במכון הרפואי לבטיחות בדרכים ולבחינות.

שתי הוראות מגן ראויות לציון. תקנה 545(ב) קובעת שרשות הרישוי לא תרשום נקודות בשל הרשעות שהמידע לגביהן התקבל 12 חודשים או יותר ממועד ההרשעה. ותקנה 545(ג1) קובעת שאם הודיעה המשטרה כי הנהג ערער על הרשעתו, לא יובאו הנקודות בחשבון עד למתן פסק דין סופי.

חשוב לדעת: 30 יום להשמיע טענות לפני פסילה

תקנה 551(ב) מקנה לנהג שהוטל עליו אמצעי תיקון של פסילה זכות לפנות בכתב לרשות הרישוי בתוך 30 ימים מיום שהודע לו, בבקשה להשמיע את טענותיו, וביצוע אמצעי התיקון יידחה. נקודה נוספת שחשוב להכיר: לפי תקנה 551(ג1), תקופת הפסילה אינה מתחילה להימנות עד שהרישיון הופקד בפועל. מי שמניח שהפסילה "רצה" מעצמה מגלה בדיעבד שהיא כלל לא התחילה.

השינוי הגדול: מאוגוסט 2026 זה כבר לא הליך פלילי

חוק הפרות תעבורה מינהליות, התשפ"ד-2024, פורסם בספר החוקים ב-7 באוגוסט 2024[4], ותחילתו נדחתה בתקנות ליום 8 בפברואר 2026. סעיף 47(ג) קובע תחולה מדורגת: בשלב הראשון, ביום התחילה, נכנסו להסדר הפרות שהקנס בגינן הוא 100 עד 500 שקלים, למעט עבירות מהירות לפי תקנה 54. בשלב השני, בתום שישה חודשים מיום התחילה, נכנסו הפרות שהקנס בגינן הוא 750 עד 1,500 שקלים, וכן עבירות המהירות.

מכיוון שהקנס על שימוש בטלפון הוא 1,000 שקל, הוא נמצא בדיוק בתוך הטווח של השלב השני. כלומר מיום 8 באוגוסט 2026 ואילך, דוח על שימוש בטלפון בנהיגה אינו עוד עבירה של ברירת משפט אלא הפרת תעבורה מינהלית.

המשמעות המהותית מופיעה בסעיף 2(ב) לחוק: קביעת הוראה כהפרת תעבורה אינה גורעת מהיותה עבירת תעבורה, אבל הליך פלילי ייפתח רק אם התקיימו נסיבות מחמירות או אם סבר תובע שקיימות נסיבות המצדיקות זאת. ברירת המחדל התהפכה: פעם כל דוח היה הליך פלילי שאפשר היה להמיר במנהלי, וכיום כל דוח הוא מנהלי שרק בחריג הופך לפלילי.

והוראת המעבר קריטית. סעיף 48(א) קובע שהוראות החוק לא יחולו על עבירת ברירת משפט שעבר אדם ערב יום התחילה הרלוונטי, ושימשיכו לחול לגביה ההוראות לפי חוק סדר הדין הפלילי ולפי פקודת התעבורה כנוסחן ערב אותו מועד. הדבר הראשון שיש לבדוק בכל דוח טלפון הוא תאריך העבירה, ולא תאריך קבלת הדוח: אירוע מלפני 8 באוגוסט 2026 מתנהל במסלול הישן, ואירוע מאותו יום ואילך במסלול החדש.

המסלול החדש: השגה, ערר ובית דין לתעבורה

ההליך נפתח בהמצאת "הודעה על החלטה להטיל קנס". סעיף 5 מפרט את דרכי ההמצאה: מסירה לידי הנהג בסמוך לאירוע, לרבות מסירה דיגיטלית באותו מעמד; המצאה למען הדיגיטלי; או משלוח בדואר רשום למען הרשום במרשם האוכלוסין. בדואר רשום רואים את ההודעה כאילו הומצאה כדין אם חלפו 15 ימים מיום המשלוח, אלא אם הוכיח הנמען שלא קיבל אותה מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלה.

על לוח הזמנים חלות שלוש הוראות מרכזיות. סעיף 9(א) קובע שיש לשלם את הקנס בתוך 90 ימים מיום ההמצאה, אלא אם הוגשה השגה או ערר. סעיף 8(א) קובע שניתן להגיש השגה לגורם המוסמך בתוך 30 ימים מיום ההמצאה, ואם ההשגה היא מהטעם שההפרה לא בוצעה בידי המפר, בתוך 90 ימים. והערר מוגש לבית דין לתעבורה בתוך 90 ימים מיום ההמצאה, ואם הוגשה קודם לכן השגה, בתוך 30 ימים מיום שנמסרה ההחלטה בה.

הגורם המוסמך חייב להחליט בהשגה ולהודיע בכתב בצירוף נימוקים, בהקדם ולא יאוחר מ-45 ימים מיום שקיבל אותה. אם חלפה התקופה ולא התקבלה החלטה, אין בכך כדי לבטל את ההחלטה להטיל קנס, אך מועד התשלום יהיה 30 ימים מיום שניתנה החלטה לדחות את ההשגה. סעיף 8(ד) מבהיר שמי שהגיש ערר אינו רשאי להגיש השגה על אותה החלטה, ולכן סדר הפעולות אינו אדיש.

בית דין לתעבורה הוא גוף חדש. סעיף 13 מורה על הקמתו כבית דין של דן יחיד שתפקידו לדון בעררים. סעיף 20 קובע שההליכים מתנהלים במערכת מקוונת, ושמשרד המשפטים מפעיל עמדות שירות בפריסה ארצית לסיוע למי שמבקש להשתמש בה. וסעיף 21 קובע את כלל ברירת המחדל: בית הדין ידון ויחליט בערר על פי טענות וראיות שהוגשו בכתב בלבד, אלא אם מצא שיש בכך כדי לפגוע בעשיית צדק או באינטרס הציבורי, ואם הוחלט לקיים דיון, הוא יתקיים באמצעים טכנולוגיים.

ההשלכה המעשית גדולה. בהליך שמוכרע על הכתב אין חקירה נגדית של השוטר, אין התרשמות בלתי אמצעית, ואין משא ומתן באולם. הכול נחתך לפי איכות המסמך שהוגש. במסלול המינהלי החדש, הערר הכתוב הוא ההזדמנות היחידה והוא גם הראיה היחידה, ולכן ניסוחו הוא כל התיק.

עצור - תשלום הוא הודאה, ושתיקה היא הודאה

סעיף 9(ב) קובע שתשלום הקנס הופך את ההחלטה להחלטה סופית. סעיף 9(ד) קובע שגם אי תשלום, בחלוף המועדים ובלי שהוגשו השגה או ערר, הופך אותה להחלטה סופית. בשני המקרים הנקודות נרשמות. אין מצב שבו התעלמות מהדוח מועילה: היא רק מוסיפה תוספת פיגור של 30 אחוזים ומייתרת את האפשרות להתגונן.

מתי בכל זאת מגיעים לבית משפט

שני מסלולים מובילים להליך פלילי מלא גם היום. הראשון, לפי סעיף 2(ג), חל כאשר לשוטר יש יסוד סביר להניח שאדם ביצע הפרת תעבורה והוא נוכח שהתקיימו נסיבות מחמירות הקשורות באותו אדם או בביצוע ההפרה. במקרה כזה השוטר מודיע לנהג שיוגש נגדו כתב אישום ומוסר לו הזמנה למשפט. ראש מחלקת תנועה במשטרה קובע בהוראות מהן אותן נסיבות מחמירות, וההוראות מתפרסמות ברשומות ובאתר המשטרה בעברית ובערבית.

המסלול השני, לפי סעיף 2(ד), מופעל ביוזמת תובע הסבור שקיימות נסיבות המצדיקות את בירור המשפט. הוא רשאי להגיש כתב אישום מטעמים שיירשמו ולפי נוהל, ובלבד שטרם הומצאה למפר הודעה על החלטה להטיל קנס. התנאי האחרון מגביל: מרגע שהונפק הדוח המינהלי, הדלת למסלול הפלילי ביוזמת התביעה נסגרת.

הגדרה נוספת מוציאה מראש מקרים חמורים מההסדר המינהלי. "הפרת תעבורה" מוגדרת בסעיף 1 כהפרה של הוראה המנויה בתוספת, "למעט הפרה כאמור שכתוצאה ממנה או בקשר עימה נגרמה תאונת דרכים שבה נפגע אדם או ניזוק רכוש". שימוש בטלפון שהסתיים בתאונה אינו הפרה מינהלית, והוא מטופל בהליך פלילי לכל דבר, לעתים לצד עבירות חמורות יותר. בתיקים כאלה נכנסות לתמונה גם סנקציות נלוות כמו פסילה מנהלית ופסילת רישיון עד תום ההליכים, שמשמעותן המעשית כבדה בהרבה מהקנס.

כאשר מגיעים להליך פלילי, חלים עליו הכללים הרגילים. מדובר בתיק שמתנהל בבית המשפט, שבו קיימת אפשרות לעסקת טיעון, שבו נשקלת לעתים אי הרשעה, ושעליו ניתן להגיש ערעור. גם זימון לחקירה במשטרה אפשרי בתיקים שבהם נטענות נסיבות מחמירות.

טענות שעובדות ושאינן עובדות

הטענה החזקה ביותר נגזרת מלשון התקנה: הרכב לא היה בתנועה. התקנה חלה "בעת שהרכב בתנועה", ולכן כאשר הרכב עמד, השאלה נפתחת. זו טענה עובדתית שמחייבת ביסוס, למשל נתוני ניווט, תיעוד מצלמת דרך או עדות נוסע, ואינה מתקבלת על בסיס אמירה בלבד.

טענה שנייה היא היעדר התקיימות יסודות התקנה. אם הטלפון היה מקובע בעריסה והשימוש נעשה בדיבורית, לא התקיים האיסור שבחלופה הראשונה. כאן יש לשים לב להגדרה: אם ההתקן מצוי בטלפון עצמו, נדרש שהטלפון יונח ברכב באופן יציב המונע את נפילתו.

טענה שלישית נוגעת לזיהוי ולהמצאה. סעיף 6(א) קובע שלא תומצא הודעה אם עברה שנה מיום ביצוע ההפרה וטרם נשלחה הודעה. בהפרות שהיסוד הסביר לביצוען הוא צילום רכב, המועד מתקצר לארבעה חודשים. אם בעל הרכב הוכיח מי נהג, ניתן להמציא לנהג בתוך מועדים מוארכים אך לא יותר משנתיים מיום ביצוע ההפרה. איחור במועדים הוא עילה עצמאית.

טענה רביעית היא פגם בהודעה עצמה. סעיף 7 מאפשר לגורם המוסמך לתקן הודעה או להפיק חדשה אם נפלה בה טעות, וזה עובד לשני הכיוונים: פנייה מנומקת בכתב עשויה להביא לתיקון או לביטול בלי צורך בערר.

ולצד אלה, טענות שאינן עובדות. "הסתכלתי רק לשנייה", "השתמשתי בווייז", "הייתי חייב לענות לעבודה" ו"כולם עושים את זה" אינן טענות משפטיות. גם מצוקה כלכלית אינה עילה לביטול, אם כי היא עשויה להיות רלוונטית לפריסת תשלומים. חשוב להבין שהערכאה המינהלית בוחנת אם ההפרה בוצעה ואם ההליך תקין, ואין לה סמכות להפחית קנס שקבוע בחוק.

מה עושים בפועל, שלב אחר שלב

צ'קליסט לטיפול בדוח

  • בדקו את תאריך העבירה: לפני 8.8.2026 זה מסלול פלילי, מאותו יום ואילך מינהלי
  • אתרו את יום ההמצאה, ובדואר רשום הוסיפו 15 ימים ממועד המשלוח
  • סמנו ביומן: 30 יום להשגה, 90 יום אם הטענה שלא אתם נהגתם, 90 יום לערר
  • בדקו אם חלפו המועדים להמצאה: שנה מההפרה, או ארבעה חודשים בדוח מצלמה
  • אספו תיעוד בזמן אמת: נתוני ניווט, מצלמת דרך, פירוט שיחות, עדים
  • צלמו את מיקום העריסה ברכב ואת אופן הקיבוע של הטלפון
  • בדקו את מצב הנקודות שלכם לפני ההחלטה, כדי לדעת מה 10 נקודות יעשו
  • אל תשלמו לפני שהחלטתם: תשלום הוא הודאה והנקודות נרשמות
  • אם אתם נהג חדש או קרובים לסף אמצעי תיקון, התייעצו לפני כל צעד

💡 טיפ מהמשרד

שיקול הנקודות הוא לרוב המכריע, לא הקנס. עשר נקודות הן כמעט מדרגה שלמה בסולם אמצעי התיקון. נהג שכבר נושא 12 או 14 נקודות תקפות עלול למצוא את עצמו בקורס, ונהג שנושא 26 נקודות מתקרב לסף הפסילה. לכן השאלה אם כדאי להילחם בדוח אינה שאלה של 1,000 שקל אלא של מה שעומד מאחוריהם.

נהגים חדשים נמצאים בסיכון מוגבר, שכן לצד הניקוד חלות עליהם הוראות ייחודיות, ועבירות תנועה של נהג חדש עלולות לסכן את הרישיון מהר בהרבה. ומי שהנהיגה היא פרנסתו, כמו נהגי הסעות, משאיות ומוניות, צריך לשקול את התמונה במונחים של כושר עבודה ולא של קנס בודד. בכל אחד מהמצבים האלה, בדיקה מוקדמת של מצב הניקוד שווה יותר מכל טיעון שיוגש אחר כך. משרדנו, הפועל מפתח תקווה ומרכז הארץ, מלווה נהגים בכל עבירות התנועה, מדוחות ועד נהיגה בזמן פסילה, בתחום דיני התעבורה לצד התחום הפלילי.

מילון מושגים

  • דיבורית - התקן שמאפשר לדבר בטלפון בלי לאחוז בו. אם ההתקן נמצא בטלפון עצמו, הטלפון צריך להיות מונח ברכב באופן יציב שמונע את נפילתו.
  • הפרת תעבורה מינהלית - הפרה שמטופלת לפי חוק הפרות תעבורה מינהליות, התשפ"ד-2024, בקנס מינהלי ולא בהליך פלילי, אלא אם התקיימו נסיבות מחמירות.
  • השגה - פנייה בכתב לגורם המוסמך בבקשה לבטל את הקנס. מוגשת תוך 30 יום מההמצאה, או 90 יום אם הטענה היא שלא אתם נהגתם.
  • ערר - הליך לפני בית הדין לתעבורה, שמתנהל במערכת מקוונת ובדרך כלל על סמך מסמכים בכתב בלבד.
  • אמצעי תיקון - קורס, מבחן או פסילה שרשות הרישוי מטילה לפי מספר הנקודות שנצברו לחובת הנהג.

שאלות ותשובות

מה הקנס ומה מספר הנקודות על שימוש בטלפון בנהיגה?

הקנס הוא 1,000 שקל, כפי שנקבע בפרט (30) לתוספת הראשונה לחוק הפרות תעבורה מינהליות, המפנה לתקנה 28(ב) לתקנות התעבורה. מספר הנקודות הוא 10, לפי התוספת השישית לתקנות התעבורה, שמסווגת את העבירה "נהיגה תוך שימוש בטלפון בלא דיבורית" ברובד של 10 נקודות. מקורות רבים ברשת עדיין נוקבים ב-8 נקודות, וזה אינו הנתון העדכני.

מותר להשתמש בטלפון כשעומדים ברמזור אדום?

תקנה 28(ב) פותחת במילים "בעת שהרכב בתנועה", ולכן האיסור לפי לשונה חל על רכב בתנועה. בפועל מדובר בשאלה עובדתית שתלויה בנסיבות, וקיימות גישות שונות באכיפה ובפסיקה. ההמלצה המעשית היא להימנע, ואם ניתן דוח ואתם סבורים שהרכב עמד, לבסס זאת בראיות כמו נתוני ניווט או תיעוד מצלמת דרך ולא להסתפק באמירה.

קיבלתי דוח. יש לי 90 יום לבקש להישפט?

לא עוד, אם העבירה בוצעה ביום 8 באוגוסט 2026 ואילך. העבירה הפכה להפרת תעבורה מינהלית, ובמקום בקשה להישפט קיימים שני מסלולים: השגה לגורם המוסמך בתוך 30 ימים מיום ההמצאה, או ערר לבית דין לתעבורה בתוך 90 ימים. אם הגשתם השגה ונדחתה, הערר מוגש בתוך 30 ימים מקבלת ההחלטה. לעבירות שבוצעו לפני אותו מועד ממשיכות לחול הוראות המסלול הפלילי הישן.

מה קורה אם פשוט לא אשלם ולא אגיש כלום?

ההחלטה להטיל קנס הופכת להחלטה סופית בתום המועדים, והנקודות נרשמות בדיוק כאילו שילמתם. בנוסף מתווספת תוספת פיגור בשיעור 30 אחוזים מהקנס, ועליה ריבית שקלית ודמי פיגורים עד לתשלום. כל סכום שתשלמו בהמשך ייזקף תחילה להוצאות הגבייה ולתוספת הפיגור, ורק בסוף לקנס עצמו, כך שהחוב מצטבר במהירות.

מקורות

  1. [1] תקנות התעבורה, התשכ"א-1961, תקנה 28(ב) והתוספת השישית - ויקיטקסט
  2. [2] חוק הפרות תעבורה מינהליות, התשפ"ד-2024, סעיפים 2 עד 21 והתוספת הראשונה - ויקיטקסט
  3. [3] שיטת הניקוד בעבירות תעבורה: חלק ז' לתקנות התעבורה - משרד התחבורה, מינהל התנועה
  4. [4] ספר החוקים 3278: חוק הפרות תעבורה מינהליות, 7 באוגוסט 2024 - הכנסת, רשומות

הבהרה: המידע במאמר זה הוא מידע כללי, ומשקף את המצב המשפטי במועד כתיבתו. הוא אינו ייעוץ משפטי ואינו תחליף לבדיקה של המקרה הספציפי שלכם על ידי עורך דין.

10 נקודות זה לא רק קנס

לפני שמשלמים, כדאי לדעת מה מצב הניקוד שלכם ומה 30 הימים הקרובים מאפשרים. בדיקה מהירה במשרד עו"ד סיוון כהן תמנע החלטה שאי אפשר לחזור ממנה.