מחיקת רישום פלילי

לאחר שחשוד בפלילים עבר חקירה משטרתית בגין העבירות שבהן נחשד, נפתח כנגדו תיק פלילי.  המרשם הפלילי בתיק מתעד רישומים אודות ביצוע עבירות, הרשעות קודמות והעונשים שנגזרו בגינן ותיקים תלויים ועומדים שטרם הוחלט בעניינם. וזאת בהתאם לס' 2 לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים:

פרטי הרישום

2.    ואלה פרטי הרישום:

(1)   הרשעות וענשים של בית משפט או בית דין בפלילים (להלן - בית משפט) בשל פשעים ועוונות (להלן - עבירות);

(2)   צווי מבחן, צווים בדבר התחייבות להימנע מעבירה - למעט צווים נגד מתלונן - וצווי שירות לתועלת הציבור, אף אם ניתנו ללא הרשעה, והכל עקב עבירה;

(3)   קביעת בית משפט באישום בעבירה כי הנאשם אינו מסוגל לעמוד בדין או אינו בר-עונשין מחמת היותו חולה נפש או לקוי בכשרו השכלי;

(4)   קביעה לפי סעיף 24 וצו לפי סעיף 26 לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל"א–1971;

(תיקון מס' 7) תשס"ו-2006

(5)   (נמחקה);

(6)   שינוי שנעשה בפרט רישום מכוח חנינה או מכוח סמכות אחרת על פי דין;

(7)   החלטת נשיא המדינה לפי סעיף 18.

במסגרת הליך קבלה לעבודה, מבקשים מעסיקים רבים לקבל ממועמד רלוונטי 'תעודת יושר', אשר למעשה הינה תדפיס הרישום הפלילי שלו. לפיכך, רישום פלילי עלול ליצור "כתם" בעברו של אדם, ולמנוע ממנו להתקבל לעבודה במשרות ציבוריות או ממשלתיות, וללמוד בחוגים אקדמיים מסוימים כגון: ראיית חשבון ועריכת דין.

כמו כן, מלבד הפגיעה בפן התעסוקתי, ובאופן כזה או אחר גם בפן החברתי, רישומו של מידע פלילי עלול למנוע מהאדם לקבל ויזה ודרכון זר למדינות הדורשות זאת, להגבילו בקבלת רישיון להחזקת נשק, וכן להישפט לחומרה בהליכים משפטיים עתידיים.

סעיף 16 לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים מעגן את אפשרות מחיקת ההרשעה מהרישום הפלילי,וקובע כי:

מחיקת הרשעה (תיקון מס' 2) תשמ"ז-1987

16.   (א)  משעברו עשר שנים מתום תקופת ההתיישנות (להלן - תקופת המחיקה), יראו את ההרשעה כהרשעה שנמחקה ולא יימסר מידע עליה אלא לגופים המנויים בפרטים (ב) עד (ה) לתוספת הראשונה וליועץ המשפטי לממשלה; היו לנידון מספר הרשעות, תחל תקופת המחיקה רק משתמו תקופות ההתיישנות של כל ההרשעות שלו.

(תיקון מס' 2) תשמ"ז-1987

           (ב)  על אף האמור בסעיף קטן (א) תהיה תקופת המחיקה, לענין מידע כאמור בסעיף 13, חמש שנים, ולגבי עוון שעבר קטין שטרם מלאו לו שש עשרה שנים – שלוש שנים; תקופת מחיקה כאמור תחל ביום פסק הדין או ההחלטה.

(תיקון מס' 2) תשמ"ז-1987

           (ב1)        תקופת המחיקה תיפסק אם מי שהמידע עליו הורשע בעבירה נוספת.

(תיקון מס' 1) תשמ"ג-1983

           (ג)   הרשעה שנשיא המדינה נתן עליה חנינה, דינה כדין הרשעה שנמחקה.

כלומר, הרישום הפלילי יימחק באופן אוטומטי לאחר עשר שנים מסיומה של תקופת ההתיישנות  החלה על אותה עבירה.עם זאת, בכדי למחוק את הרישום הפלילי קודם לכן, ניתן לפעול במספר דרכים. הראשונה שבהן מעוגנת בס' 18 לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, והיא בקשת חנינה מנשיא המדינה המביאה למחיקתו של הרישום הפלילי, או לחילופין מקצרת את תקופת התיישנות העבירה:

סמכות נשיא המדינה

18.   נשיא המדינה רשאי לקצר או לבטל תקופת התיישנות ותקופת מחיקה של אדם, ולהחיל את סעיפים 14 ו-16 לגבי מי שעבר עבירה מן העבירות המנויות בסעיף 17.

הדרך השנייה למחיקתו של הרישום הפלילי הינה להגיש לפרקליטות בקשה למחיקה של רישום זה, כלומר בקשה לשינוי ההגדרה לסגירת התיקהפלילי בגין חוסר אשמה.

בפסק הדין בבג"ץ 1935/93 שלמהמחפודנ' השרלעניינידתות, מח(1) 752 (1994) הודגשה משמעותה של מחיקת ההרשעה הפלילית על חייו של אדם:

"מחיקת ההרשעות מתייחסת לכלל עברו הפלילי של אדם, ויש לה השלכות רחבות יותר מהתיישנות הרשעה, הן מבחינת הגבלת מסירת המידע והן מבחינת זכויותיו של מי שהרשעותיו נמחקו. מחיקת ההרשעה מקנה לאדם שחטא אתה זכות ליהנות מעבר נקי ללא דופי ומפתיחת דף חדש לחלוטין בחייו" (דברי  חבר הכנסת דודגלס, יושב-ראש ועדת חוקה, חוק ומשפט, בהביאו את החוק לקריאה שניה ושלישית, ד"כ 91(תשמ"א) 2739)".
(ראו גם: על"ע 8856/00‏  אל נסאסרה נ' לשכת עורכי-הדין בישראל, הוועד המרכזי, פ''ד נו(1) 258 ;עתמ (י-ם) 1831-09 ראידחמדאןנ' מדינתישראל – ועדתהאישוריםעל-פיחוקההוצאהלפועל (פורסם בנבו, 12.08.10))

בשתי הדרכים למחיקתו של הרישום הפלילי, על נימוקי הבקשה המוגשת להיות משכנעים ומפורטים דיו, הן בכדי שהפרקליטותוהן בכדי שהנשיא יאשרו את הבקשות המוגשות אליהן, והרישום הפלילי יימחק.
לפיכך, רצוי להסתייע בעורך דין מנוסה ומקצועי אשר ילווה את הליך מחיקת הרישום הפלילי מתחילתו ועד סופו. עוה"ד סיון כהן תסייע לאדם המעוניין במחיקת רישומו הפלילי, לנקות את עברו ולפתוח דף נקי וחלק בצורה הטובה והמקצועית ביותר.

כל מה שחשוב לדעת על מחיקת רישום פלילי ואו רישום משטרתי 

מעוניינים לברר מידע על הליך מחיקת רישום פלילי ואו רישום משטרתי מהעבר? חשוב תחילה לעשות אבחנה בין רישום משטרתי לבין רישום פלילי. מדובר בעצם בשני מאגרי מידע שונים שמשטרת ישראל מנהלת אודות הליכים פליליים. 

החוק מתיר למשטרת ישראל לנהל לצרכיה רישום משטרתי הכולל מידע בנוגע לתיקי חקירה שטרם התקבלה החלטה בעניינם, כמו גם תיקי חקירה שנסגרו מבלי שהוגשו בגינם כתבי אישום, אם מסיבות של חוסר עניין לציבור או חוסר ראיות. 

כמו כן, המשטרה מחויבת על פי חוק לנהל רישום (המרשם הפלילי) של כל אדם אשר הורשע בביצוע עבירה. הרישום הפלילי כולל מידע הן לגבי תיקי חקירה משטרתיים והן מצד גופים נוספים דוגמת מע"מ, מס הכנסה או מצ"ח, המחויבים בהעברת דיווח למשטרה. פרטי המידע הקיימים בשני מאגרי המידע הללו מכונים "מידע פלילי".

ביטול רישום משטרתי של תיקים סגורים

עורכת הדין סיוון כהן מציינת שהליך מחיקת רישום פלילי שונה במהותו מהליך מחיקת רישום משטרתי של תיקים סגורים בשל חוסר עניין לציבור או חוסר ראיות ושאין בגינם הרשעה. ביטול הרישום המשטרתי יכול להיעשות על ידי הגשת בקשה במטה הארצי של המשטרה, או לחלופין פנייה אל היחידה התובעת שסגרה את התיק בבקשה לשינוי עילת הסגירה 

ל-"היעדר אשמה", פעולה שתוביל למחיקה אוטומטית של התיק מהרישום המשטרתי. 

הבקשה לשינוי עילת הסגירה צריכה להיות מבוססת על נימוקים משפטיים, ניתוח חומר הראיות, המצאת ראיות חדשות שיש ביכולתן לשנות את התמונה, איתור ליקויים בהתנהלות של היחידה החוקרת וכיו"ב. הגשת הבקשה דורשת בקיאות מוחלטת בהוראות החוק וסדרי הדין הפליליים ומיומנות רבה, לפיכך כדאי להסתייע בעורך דין המתמחה בתחום.

הגשת בקשה לחנינה מנשיא המדינה

גם כשמסיים אדם לרצות את עונשו, נותר הרישום הפלילי שלו במאגרי המידע למשך שנים רבות נוספות, מה שעשוי להעיב על עתידו הן בהיבט המקצועי (ישנם מגוון מקצועות אשר  סגורים בפני אלו המחזיקים ברישום פלילי) והן בהיבטים נוספים כגון אימוץ ילדים, מתן אשרות שהייה בחו"ל וכן הלאה. 

יתרה מכך, כששמו של אדם מופיע ברישום פלילי, קיימת רשימה של גופים שיש להם גישה חופשית אל המידע כגון המשטרה, המשטרה הצבאית, שירות הביטחון הכללי, המוסד, מח"ש ועוד. מחיקת רישום פלילי יכולה להתבצע במספר דרכים שונות כמו המתנה עד לסיום תקופות ההתיישנות (מחושבת ממועד מתן פסק הדין) והמחיקה (מחושבת מתום תקופת ההתיישנות), או לחלופין הגשת בקשה לחנינה מנשיא המדינה (בקשה לקיצור תקופות ההתיישנות והמחיקה).