זכות השימוע

לאחר שחשוד נחקר במשטרה, עובר חומר החקירה בענייננו לידי רשויות התביעה, על מנת לבחון ולקבל החלטה האם להגיש נגדו כתב אישום או אם לאו. אך בטרם יוגש כתב אישום, כנגד חשוד בביצוע עבירה מסוג פשע, דהיינו עבירה שעונשה גבוה משלוש שנים מאסר, מחויבת רשות התביעה להעניק לחשוד ולעורך דינו את הזכות להשמיע טענותיהם במטרה להניאה מלהגיש כתב האישום.

סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי, שעניינו –יידוע חשוד על העברת חומר חקירה לתובע בעבירות מסוג פשע– קובע כך:

60א. (א) רשות התביעה שאליה הועבר חומר חקירה הנוגע לעבירת פשע תשלח לחשוד הודעה על כך לפי הכתובת הידועה לה, אלא אם כן החליט פרקליט מחוז או ראש יחידת התביעות, לפי הענין, כי קיימת מניעה לכך.

1. בהודעה תצוין כתובתה של רשות התביעה שאליה ניתן לפנות בכתב לבירורים ולהצגת טיעונים.
2. נשלחה הודעה לפי סעיף זה בדואר רשום, רואים אותה כאילו הומצאה כדין גם בלא חתימה על אישור מסירה.
3. חשוד רשאי, בתוך 30 ימים מיום קבלת ההודעה, לפנות בכתב לרשות התביעה כאמור בסעיף קטן (ב), בבקשה מנומקת, להימנע מהגשת כתב אישום, או מהגשת כתב אישום בעבירה פלונית; פרקליט המדינה, פרקליט המחוז, ראש יחידת התביעות או מי שהם הסמיכו לכך, לפי הענין, רשאים להאריך את המועד האמור.
4. החליט פרקליט מחוז או ראש יחידת התביעות, לפי הענין, מטעמים שיירשמו, כי הנסיבות מצדיקות זאת, רשאי הוא להגיש כתב אישום, בטרם חלפו 30 הימים ואף בטרם פנה החשוד כאמור בסעיף קטן (ד).
5. אין בהוראות סעיף זה כדי לשנות מהוראות סעיף 74.
6. הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על מי שבעת העברת חומר החקירה היה נתון במעצר, והוגש נגדו כתב אישום בתקופת מעצרו.
7. הוראות החוק לתיקון סדרי המנהל (החלטות והנמקות), תשי"ט-1958, לא יחולו לענין סעיף זה, ואולם תינתן לחשוד הודעה בכתב על החלטת רשות התביעה בהקדם האפשרי ורשאית רשות התביעה להזמין את החשוד להציג בפניה את טיעוניו בעל פה.
8. שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי פשעים שלגביהם לא יחולו הוראות סעיף קטן (א).

הסעיף מחייב את רשות התביעה לשלוח מכתב יידוע לנאשם, לפיו חומר החקירה בעניינו הועבר לרשותה והיא עתידה להגיע להחלטה האם להגיש את כתב האישום בעניינו. מיום קבלת המכתב, עומדים לרשות החשוד ולעורך דינו 30 ימים, בהם יוכלו להביא טענותיהם במסגרת בקשה מפורטת ומנומקת, ולשכנע את רשויות התביעה להימנע מהגשת כתב האישום.

בתי המשפט דנו רבות בחשיבות קיום הליך השימוש אשר יש בו כדילמנוע פגיעה אינהרנטית בחשוד, הנלווית לאישום פלילי בעבירה חמורה, וכן יש בו כדי לחסוךמשאבי תביעה ושיפוט הכרוכים בניהולו של הליך פלילי. לחילופין, השימוע עשוי לייעל את ההליך השיפוטי, ואף לעודד הידברות בין התביעה להגנה בניסיון לגבש עסקת טיעון.

כעולה מיתרונותיו אלו של הליך השימוע, ומן הצורך להגשים את תכליותיו באופן מיטבי, הקפידה הפסיקה להדגיש את החובה לנהל את הליך השימוע מראש. (ראו: עפ 1053/13 חסן הייכלנ' מדינת ישראל (‏23.6.2013) ; בשפ 984/10 פלונינ' מדינתישראל (25.2.10) ; בג"ץ 1400/06 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' ממלא מקום ראש הממשלה (6.3.2006) ; תפ (ת"א) 14424-11-14‏ ‏ מדינת ישראל - פרקליטות מחוז תלאביב נ' פלוני (22.11.15))

בתפ (פ"ת) 19878-04-17 מדינתישראלנ' חייםעזרא, ייצגתי אזרח אשר הוגש כנגדו כתב אישום בגין עבירה מסוג פשע, וזאת מבלי שנשלח אליו מכתב היידוע, ומבלי שרשות התביעה עמדה בחריג בסעיף 60א(ז), המקנה לה פטור מקיומו של הליך שימוע.

כב' השופט חגי טרסי הורה על ביטול כתב האישום, וכתב בהחלטתו בעניין כי: "כאשר מדובר בהפרה בוטה ונטולת כל הצדקה של חובת היידוע ושל זכות השימוע, ראוי יהיה לבכר מתן הסעד של ביטול כתב האישום וקיום הליך השימוע כדין, מבלי שכתב אישום תלוי ועומד נגד הנאשם, על פני קיום שימוע בדיעבד כשכתב האישום תלוי ועומד. מסקנה זו מתחייבת הן על מנת שלא לפגוע בהליך ההוגן ובזכויות החשוד, כפי שהותוו בהוראות החוק, והן על מנת להבהיר לתביעה כי עליה לפעול באופן מדוקדק על פי הנחיות המחוקק בבואה להפעיל את סמכות ההעמדה לדין, שלה השפעות קשות ומרחיקות לכת על הנאשם."

העמדה לדין פלילי גורמת לפגיעה של ממש באורחות חייו ובשמו הטוב של הנאשם. לפיכך דווקא בשלב קריטי זה, בו נדרש להקטין את הסבירות להגשת התביעה, ישנו צורך חיוני ומשמעותי בייצוג משפטי מטעם עורך דין פלילי מקצועי ומנוסה.

עו''ד פלילי, סיוון כהן מלווה חשודים בהליכי שימוע אל מול רשויות התביעה, תוך מתן ליווי אישי ללקוח מראשית קבלת מכתב היידוע ועד לתום ההליך.