ועדות השחרורים מוסמכות על פי חוק לדון בשחרורם המוקדם של אסירים שריצו לפחות שני שלישים מתקופת מאסרם. עם זאת, חשוב להבין כי לא כל אסיר זכאי אוטומטית לשחרור מוקדם. הוועדות בוחנות מגוון רחב של שיקולים לפני קבלת החלטה בעניינו של כל אסיר.
ועדות השחרורים מהוות חלק בלתי נפרד ממערכת הענישה בישראל. הן מאפשרות גמישות מסוימת במערכת, ומהוות כלי חשוב בעידוד שיקומם של אסירים. עם זאת, חשוב להבין כי השחרור המוקדם אינו זכות אוטומטית, אלא הזדמנות הניתנת רק למי שהוכיח כי הוא ראוי לה.
בישראל, ישנם שלושה סוגים עיקריים של ועדות שחרורים:
כל ועדה מורכבת מארבעה חברים, כאשר ההרכב משתנה בהתאם לסוג הוועדה. בראש כל ועדה עומד שופט, לצדו שני נציגי ציבור בעלי ניסיון בתחומים רלוונטיים, וקצין שב"ס ללא זכות הצבעה.
כאשר אסיר מגיע לנקודה בה הוא זכאי לדיון בוועדת שחרורים, מתחיל תהליך מורכב.
הוועדה תבחן את התנהגותו של האסיר במהלך תקופת המאסר, את חומרת העבירה שביצע, את הסיכון שהוא עלול להוות לציבור אם ישוחרר, ואת סיכויי השיקום שלו.
ועדות השחרורים שוקלות מגוון רחב של גורמים בבואן להחליט על שחרור מוקדם. בין היתר, הן בוחנות את מידת החרטה של האסיר, את השתלבותו בתוכניות שיקום בכלא, ואת התמיכה המשפחתית והחברתית שתעמוד לרשותו לאחר השחרור. חשוב להדגיש כי הוועדות מעניקות משקל רב לשאלת המסוכנות לציבור של האסיר.
לאסירים יש זכויות מוגדרות בהליך בפני ועדת השחרורים. הם זכאים לייצוג משפטי, להציג את עמדתם בפני הוועדה, ולקבל החלטה מנומקת. כמו כן, במקרים מסוימים, יש אפשרות לערער על החלטת הוועדה.
עבור אסירי עולם, קיים הליך מיוחד בוועדות השחרורים. ועדות אלו דנות באפשרות להמליץ לנשיא המדינה על קציבת עונשם של אסירי עולם. זהו תהליך מורכב ורגיש במיוחד, המחייב בחינה מעמיקה של כל מקרה.
ועדות השחרורים ממלאות תפקיד חשוב גם בשחרור אסירים מטעמים רפואיים. במקרים בהם מצבו הבריאותי של האסיר מחייב זאת, הוועדה יכולה להמליץ על שחרור מוקדם. זהו נושא רגיש המחייב איזון בין שיקולי בריאות לבין שיקולי ביטחון הציבור.
החלטות ועדות השחרורים יכולות להוות תמריץ משמעותי לשיקומם של אסירים. האפשרות לשחרור מוקדם מעודדת אסירים רבים להשתתף בתוכניות שיקום, לשפר את התנהגותם, ולהיערך לחיים נורמטיביים מחוץ לכותלי הכלא.
כאשר ועדת שחרורים מחליטה לשחרר אסיר, היא קובעת תנאים לשחרור. עליכם להבין כי תנאים אלו אינם בגדר המלצות בלבד, אלא תנאים מחייבים, שהפרתם עלולה להוביל לביטול השחרור המוקדם ולהחזרה למאסר.
גם לקורבנות העבירה יש זכות להשמיע את קולם בפני ועדות השחרורים. זוהי זכות חשובה המאפשרת לוועדה לקבל תמונה מלאה יותר לפני קבלת החלטתה.
למרות חשיבותן, מערכת ועדות השחרורים אינה חפה מביקורת. ישנם הטוענים כי הוועדות לעיתים שמרניות מדי, בעוד אחרים סבורים כי הן מקלות מדי. כמשפטנית בתחום הפלילי, אני סבורה כי האתגר העיקרי הוא למצוא את האיזון הנכון בין הצורך בשיקום אסירים לבין חובת ההגנה על הציבור.
במקרה של אי הסכמה עם החלטת ועדת השחרורים, קיימת אפשרות לערער עליה. אולם הליך הערעור מוגבל בזמן ומחייב הכנה מדוקדקת. זהו שלב קריטי שבו ליווי משפטי מקצועי יכול לעשות את ההבדל.
ועדות השחרורים ממלאות תפקיד מכריע במערכת המשפט הפלילי בישראל. הן מאזנות בין הצורך בענישה לבין האפשרות לשיקום ולמתן הזדמנות שנייה. כמי שמלווה אסירים ומשפחותיהם בהליכים אלו, אני מבינה את המורכבות והרגישות של התהליך.
בכל הנוגע לייצוג בפני ועדות שחרורים, חשוב שתבינו את היתרונות של פנייה למשרד עורכי דין מנוסה כמו שלי. עם למעלה מ-15 שנות ניסיון בתחום, אני מציעה ייעוץ אישי וליווי צמוד לאורך כל ההליך. המשרד שלי מתחייב לשקיפות מלאה ומענה מהיר לכל שאלה או בעיה. כבעלת שני תארים במשפטים וכמרצה לעורכי דין פליליים, אני מביאה ידע רב וניסיון מעשי עשיר לכל תיק.
אם אתם או יקיריכם עומדים בפני הליך בוועדת שחרורים, אני מזמינה אתכם ליצור קשר עם משרדי לייעוץ ראשוני ולגלות כיצד נוכל לסייע לכם.
היי, אני סיוון כהן, עורכת הדין הפלילית שתמיד תהיה שם לצידך! נעים להכיר 🙂
בוגרת הפקולטה היוקרתית למשפטים של אוניברסיטת בר אילן, שם עשיתי תואר ראשון במשפטים LL.B. ותואר שני בהצטיינות.
התחלתי לעסוק בתחום המשפט הפלילי עוד כשהייתי סטודנטית במסגרת עבודתי במשרדו של עוה"ד אבי חימי; ואף עשיתי השתלמות בתחום הענישה הפלילית הבינלאומית במסגרת תוכנית לימודית באוניברסיטה האוסטרלית "מונש" (Monash Universty).
את ההתמחות שלי עשיתי במשרדי הסנגוריה הציבורית (מחוז ת"א-מרכז) ולאחר מכן חזרתי לעבוד במשרדו של עוה"ד אבי חימי עד שפתחתי את המשרד שלי.
אז ברוכים הבאים לאתר שלי, אני מחכה לשיחה מכם!
על פי סעיף 3 לחוק שחרור על תנאי ממאסר, רשאיות ועדות שחרורים מיוחדות לשחרר את האסיר על תנאי, בהתאם לבקשתו (למעט אסיר עולם המרצה תקופת
לכל אסיר, למעט אסיר עולם, עומדת הזכות להגיש בקשה לשחרור על תנאי ממאסר, זאת בתנאי ושתקופת המאסר היא מעל לשישה חודשים, ולאחר שהאסיר ריצה לכל
לכל אסיר זכות יסוד לעמוד בפני ועדת שחרורים אשר תדון בשחרורו המוקדם מהכלא. ועדת השחרורים פועלת מכוח חוק שחרור ממאסר על תנאי התשס"א – 2001
חוק שחרור על-תנאי ממאסר משנת התשס"א-2001 קובע כי כל אסיר הנושא בעונש של מאסר לתקופה של מעל לשישה חודשים, ושריצה בפועל שני שלישים לפחות מתקופת
החוק שחרור על תנאי ממאסר קובע שלכל אסיר עומדת הזכות להגיש בקשה לשחרור מוקדם בפני ועדת שחרורים, כשהשיקול המרכזי שמנחה את ועדות השחרורים למיניהן נוגע
ועדות שחרורים הן הגוף המחליט בנוגע לשחרור על תנאי ממאסר, לרבות שחרור אסירים מטעמים רפואיים. החוק לשחרור על-תנאי ממאסר מסדיר את תנאי הסף לשחרורו של
