20התיישנות מהווה במצבים מסוימים טענת הגנה של חשודים ונאשמים. הטענה שבין אם הדברים נעשו כנטען ובין אם לאו, ישנה חסינות מהעמדה לדין בעקבות התיישנות. למה בעצם יש התיישנות על עבירות פליליות, מתי אפשר להעלות טענה זו, והאם זה מוצדק? על כך במאמר זה.
המסגרת החוקית: סעיף 9 לחוק סדר הדין הפלילי
הבסיס החוקי להתיישנות עבירות בישראל מעוגן בסעיף 9 לחוק סדר הדין הפלילי. סעיף זה קובע תקופות זמן מוגדרות, שלאחריהן לא ניתן עוד להגיש כתב אישום נגד אדם בגין עבירה, וזאת גם אם התגלו פתאום ראיות טובות מאוד להעמדה לדין. משך תקופת ההתיישנות נגזר ישירות מחומרת העבירה, כפי שהיא מסווגת בחוק העונשין. למי שאינו יודע, ישנן שלוש קטגוריות של עבירות בחוק העונשין:
- חטא: עבירות חטא הן עבירות קלות שעונשן המרבי הוא עד שלושה חודשי מאסר. תקופת ההתיישנות על עבירות מסוג זה היא שנה אחת בלבד מיום ביצוע העבירה.
- עוון: עבירות בדרגת חומרה בינונית, שעונשן נע בין שלושה חודשי מאסר לשלוש שנים (כולל). תקופת ההתיישנות על עבירות חטא היא חמש שנים מיום ביצוע העבירה.
- פשע: עבירות חמורות שעונשן מעל שלוש שנות מאסר. כאן החוק מבצע הבחנה נוספת:
- פשע "רגיל": עבירה שעונשה מעל שלוש שנות מאסר ועד שבע שנים. תקופת ההתיישנות היא עשר שנים.
- פשע חמור: עבירה שעונשה שבע שנות מאסר ומעלה (וכלולה ברשימת עבירות ספציפית). תקופת ההתיישנות על עבירות אלו היא 15 שנים.
- פשע שדינו מאסר עולם או מיתה: העבירות החמורות ביותר בספר החוקים. תקופת ההתיישנות היא 30 שנים (בעבר התקופה עמדה על 20 שנים). יוצאת דופן היא עבירת הרצח, עליה אין התיישנות כלל (וכך עבירות של פגיעה בראש הממשלה, וכן פשעים נגד האנושות או על עבירות לפי חוק לעשיית דין בנאצים ועוזריהם).
מדוע קיימת התיישנות במשפט הפלילי?
אפשר לטעון שאין הצדקה לקיום של מנגנון ההתיישנות. אם עשית עבירה ולא נתפסת עליה בזמן אמת, למה ראוי לוותר לאותו אדם אחרי אי אלו שנים? בדיון על התיישנות, ישנם כמה רציונלים נפוצים:
- הזכות להליך הוגן: מטבע הדברים ככל שנוקפות השנים מיום האירוע, כך קשה יותר לנהל משפט צודק. ראיות פיזיות עלולות להיעלם או להיהרס, זיכרונם של עדים מיטשטש והופך פחות אמין, ולחשוד נהיה קשה יותר ויותר לשחזר את מעשיו, לאתר עדי אליבי ולהציג הגנה אפקטיבית. משום כך, אנחנו נתקשה להאמין לראיות המובאות בהליך, ומוטב למנוע מצבים אלו מלכתחילה.
- אינטרס ההסתמכות של הפרט: החברה שואפת לאפשר לאנשים, גם לאלו שמעדו, להמשיך בחייהם. אדם לא יכול לחיות תחת "חרב דמוקלס" מתמדת של הליך פלילי פוטנציאלי שירחף מעל ראשו לנצח. ההתיישנות יוצרת ודאות משפטית ומאפשרת לאדם, לאחר תקופה מסוימת, להניח שהמדינה ויתרה על זכותה להעמידו לדין.
- האינטרס הציבורי: עם חלוף הזמן, האינטרס הציבורי בהעמדה לדין ובענישה עלול לפחות. המשאבים של מערכת אכיפת החוק מוגבלים, וההתיישנות מתמרצת את המערכת לפעול ביעילות ובמהירות, ולהתמקד בעבירות עדכניות יותר.
- הרתעת רשויות האכיפה: מוסד ההתיישנות מהווה תמריץ למשטרה ולפרקליטות שלא "לגרור רגליים" ולסיים חקירות ותיקים בפרק זמן סביר.
- מעל 15 שנות ניסיון
- מרצה לעורכי דין פליליים
- התמחות במשרדי עו"ד הפליליים הטובים ביותר בארץ
- בעלת 2 תארים במשפטים מטעם אוניברסיטת בר אילן
מתי שעון ההתיישנות נעצר? "אירועים מנתקים"
מרוץ ההתיישנות אינו רציף בהכרח. החוק קובע מספר "אירועים מנתקים" אשר עוצרים את ספירת הזמן.
|
💡כדאי להבין💡 כאשר מתרחש אירוע מנתק, ובמידה ולא הוגש כתב אישום לאחריו, תקופת ההתיישנות מתחילה מחדש ממועד האירוע המנתק, ולא ממועד ביצוע העבירה. |
פעולות אלה, המעידות על כך שהמדינה לא זנחה את התיק, מאפסות את שעון ההתיישנות:
- פעולת חקירה פלילית: בעבירות מסוג פשע או עוון, פתיחה בחקירה על פי חיקוק עוצרת את מירוץ ההתיישנות. מניין התקופה החדשה יחל מיום פעולת החקירה האחרונה בתיק. עם זאת, החוק מגביל את משך הזמן שבו חקירה יכולה להאריך את תקופת ההתיישנות המקורית. במקרים מסוימים, גורמים בכירים כמו ראש אגף חקירות, פרקליט מחוז או היועץ המשפטי לממשלה רשאים להאריך את התקופה בנסיבות מיוחדות.
- הגשת כתב אישום: הגשת כתב אישום לבית המשפט היא האירוע המנתק המובהק ביותר. מרגע זה, ההתיישנות מתאפסת ומתחילה להיספר מחדש. לכן, אין אפשרות לטעון להתיישנות כאשר התיק נגרר שנים בבית המשפט.
- הליך מטעם בית המשפט: כל פעולה משפטית המתבצעת בתיק על ידי בית המשפט, כגון דיון במעצר, מהווה גם היא אירוע המאפס את תקופת ההתיישנות.
בנוסף, ישנם מצבים בהם מרוץ ההתיישנות "מוקפא" ואינו נספר, למשל כאשר חשוד נמצא מחוץ לישראל, מתחמק מהליכי חקירה, או כאשר ישנה מניעה משפטית לחקור אותו (כמו במקרה של חסינות).
כאשר מניין ההתיישנות "מוקפאת", הוא אינו מתאפס לאחר מכן.
התיישנות עונשים
חשוב להבחין בין התיישנות על הגשת כתב אישום לבין התיישנות על ביצוע עונש. סעיף 10 לחוק סדר הדין הפלילי קובע כי גם אם אדם הורשע ונגזר דינו, אך העונש לא בוצע, בחלוף תקופה מסוימת המדינה תאבד את זכותה לאכוף אותו. גם כאן, התקופות נגזרות מחומרת העבירה:
- חטא: 3 שנים.
- עוון: 10 שנים.
- פשע: 20 שנים.
תקופות אלה נספרות מהיום שפסק הדין הפך לחלוט (סופי).
סיכום
טענת התיישנות היא טענה מקדמית רבת עוצמה, אותה יכול נאשם להעלות בתחילת משפטו. אם בית המשפט מקבל את הטענה, התוצאה היא ביטול כתב האישום והפסקת ההליכים לאלתר. אולם, התמונה מורכבת. עורך דין פלילי מנוסה ידע לבחון את פרטי התיק, לזהות את מועד ביצוע העבירה, לבדוק האם התרחשו "אירועים מנתקים", ולחשב במדויק האם חלפה תקופת ההתיישנות. טענה זו, כשהיא מבוססת היטב, יכולה להכריע את גורל התיק עוד בטרם נשמעה ראיה אחת.
התיישנות עבירות פליליות היא עקרון יסוד המבטא את האיזון העדין בין הצורך להילחם בפשיעה לבין ההגנה על זכויות הפרט והזכות להליך הוגן. היא מונעת מההליך הפלילי להפוך לחרב מתהפכת המרחפת מעל ראשו של אדם לנצח, ומאלצת את רשויות האכיפה לפעול בזמן סביר. בשל מורכבות הנושא והתיקונים הרבים שנערכו בחוק, כל מי שמוצא עצמו תחת חקירה פלילית או מול כתב אישום חייב לפנות לייעוץ משפטי ללא דיחוי. עורך דין מנוסה יוכל לבחון לעומק את נסיבות המקרה ולבדוק האם ניתן להעלות טענת התיישנות, טענה שעשויה להוביל לסגירת התיק ולהשבת החיים למסלולם.
אם זומנתם לחקירה או הוגש נגדכם כתב אישום, אל תהססו. צרו קשר עם עורכת דין המתמחה בפלילים לקבלת ייעוץ מקצועי, כדי לבחון את כל קווי ההגנה האפשריים.
