תלונות שווא על הטרדה מינית בסכסוכי גירושין: איך מפריכים עלילה ומהן ההשלכות על המתלונן/ת?

הרוב המכריע של תלונות ההטרדה המינית הן אמת, ורשויות החוק מחויבות להתייחס לכל תלונה ברצינות. עם זאת, במיעוט המקרים – לעיתים על רקע סכסוך גירושין – מוגשת תלונה שאין מאחוריה אמת, במטרה להשיג יתרון טקטי במאבק על משמורת או רכוש. במצב כזה, מי שהואשם על לא עוול בכפו עומד בפני משימה כפולה: להפריך את העלילה ולנקות את שמו, ובמקביל, מגיש תלונת שווא ביודעין כי הוא חשוף בעצמו לאישום פלילי ולתביעת פיצויים.

 

הבחנה מקדימה: תלונת אמת מול תלונת שווא

לפני כל דיון משפטי חשוב להעמיד דברים על דיוקם. עבירות מין והטרדה מינית הן מהחמורות בספר החוקים, ורובן הגדול מבוצע בצנעה, ללא עדים. הרוב המוחלט של המתלוננות והמתלוננים פונים לרשויות בכנות ומתוך פגיעה אמיתית, וראוי שכל תלונה תיחקר ברצינות ובכבוד. הכרה בקיומן של תלונות שווא במקרים מסוימים אינה גורעת מכך, ואין להסיק ממנה חשד גורף כלפי מתלוננים.

עם זאת, המשפט מכיר בכך שקיימות תלונות שהוגשו ביודעין ללא בסיס אמיתי. בהקשר של דיני משפחה, הפסיקה והספרות מצביעות על מקרים שבהם הוגשה תלונה כדי להשיג יתרון בהליכי משמורת, גירושין וחלוקת רכוש – למשל, כדי להביא להרחקת בן הזוג מהבית או מהילדים וליצור "סטטוס קוו" מיטיב^[5]. תלונה שלא הבשילה לכתב אישום אינה בהכרח תלונת שווא – ייתכן שהאירוע התרחש אך לא היו די ראיות.

ההבחנה בין השניים היא לב העניין המשפטי, והיא עדינה. תלונת שווא מחייבת יסוד של כזב מודע – כלומר, שהמתלונן ידע שהדברים אינם אמת. ההבדל הזה הוא שמכתיב את כל ההמשך.

 

תלונת שווא כעבירה פלילית – סעיף 243

הבסיס החוקי המרכזי הוא סעיף 243 לחוק העונשין, שכותרתו "ידיעות כוזבות". הסעיף קובע כי המוסר לשוטר או למי שמוסמך להגיש תביעה פלילית ידיעה על עבירה, כשהוא יודע שהידיעה כוזבת, דינו מאסר שלוש שנים, ואם העבירה שעליה דווח היא פשע – מאסר חמש שנים^[1]. החוק מבהיר כי אין נפקות לשאלה אם הוגשה תביעה פלילית בעקבות הידיעה אם לאו. מסיבה זו, מגיש תלונת שווא ביודעין אינו מוגן גם אם התיק נגד הנילון נסגר מיד.

המשמעות המעשית: העבירה מתגבשת עצם מסירת הידיעה הכוזבת ביודעין, גם אם התיק נגד הנילון כלל לא נפתח או נסגר במהירות. מאחר שהטרדה מינית ועבירות מין רבות מסווגות כפשע, תלונת שווא בעניינן עלולה להעמיד את המתלונן בפני העונש המחמיר של חמש שנות מאסר. מסיבה זו, ליווי של עורך דין לעבירות מין חיוני בשני צדי המתרס.

לצד סעיף 243 קיימות עבירות משלימות. סעיף 238 עוסק בבדיית ראיות, וקובע עונש של עד חמש שנות מאסר למי שבודה ראיות כדי להטעות רשות שיפוטית. סעיף 240 עוסק במסירת עדויות סותרות בפני רשויות שונות בכוונה להטעות, ואף הוא נושא עונש של עד חמש שנות מאסר. במקרים המתאימים, מכלול המעשים עשוי לגבש יותר מעבירה אחת.

 

רף ההוכחה הגבוה – למה לא כל תלונה שנסגרה היא שווא

נקודה קריטית שרבים מפספסים: ההרשעה בעבירה של מסירת ידיעה כוזבת אינה פשוטה, ורף ההוכחה גבוה במכוון. על התביעה להוכיח הצטברות של מספר יסודות, ובראשם היסוד הנפשי – שהמתלונן ידע בעת מסירת התלונה שגרסתו אינה אמת, ושהוא פעל מתוך כוונה להטעות את רשויות האכיפה^[2].

כאן טמונה ההבחנה החשובה בין טעות כנה בתום לב ובין כזב מודע. אדם עשוי לפרש אירוע באופן סובייקטיבי, לטעות בזיהוי, או להבין מצב שלא כהלכתו – ובמקרים אלה, גם אם התלונה אינה מבוססת, אין מדובר בהכרח בעבירה פלילית. החוק דורש הוכחה פוזיטיבית של כזב ושל כוונה, ולא די בכך שהתלונה לא הוכחה או שהתיק נסגר.

לכן, סגירת תיק החקירה נגד הנילון אינה שוות ערך אוטומטית להרשעת המתלונן בתלונת שווא. הדרך מהפרכת התלונה ועד להעמדת המתלונן לדין ארוכה, ומחייבת ראיות של ממש. הבנה זו חשובה גם למי שנפגע מתלונת שווא – כדי לגבש ציפיות ריאליות – וגם כאיזון שמונע האשמה גורפת של מתלוננים.

 

איך מפריכים תלונת שווא בפועל

הפרכה של תלונת שווא נשענת על תיעוד ועל איתור סתירות. מאחר שעבירות מין רבות מתרחשות ללא עדים ומתנהלות כ"מילה נגד מילה", דווקא הראיות האובייקטיביות הן שמכריעות. תיעוד דיגיטלי – הודעות וואטסאפ, הודעות טקסט, נתוני מיקום ואיכון סלולרי, יומני שיחות – עשוי להוכיח שהמתלונן והנילון לא היו באותו מקום, או להצביע על יחסים שסותרים את גרסת התלונה^[3].

מישור נוסף הוא איתור סתירות פנימיות בגרסת המתלונן. גרסאות שונות שנמסרו בזמנים שונים, אי-התאמות בין התלונה למסמכים, או אמירות שנאמרו לצדדים שלישיים – כל אלה עשויים לערער את אמינות התלונה. כאשר קיימות עדויות סותרות מהותיות שנמסרו בכוונה להטעות, הן עצמן עשויות לגבש עבירה לפי סעיף 240.

בהקשר של סכסוך גירושין, יש חשיבות מיוחדת לתזמון ולהקשר. תלונה שמוגשת בסמוך להליך משמורת, או רצף של תלונות שנסגרות בזו אחר זו, עשויים לתמוך בטענה שמדובר בכלי טקטי. שמירת ראיות בזמן אמת, לפני שהמצב מסלים, היא הצעד החשוב ביותר להתגוננות. עם קבלת זימון לחקירה, מומלץ להיוועץ בעורך דין פלילי לפני מסירת גרסה בחקירה באזהרה.

 

ההשלכות על מגיש תלונת השווא

מי שהגיש תלונת שווא ביודעין חשוף לשני מסלולי אחריות. במישור הפלילי, כפי שפורט, הוא עלול לעמוד לדין בעבירה של מסירת ידיעה כוזבת ואף בעבירות נלוות, עם עונש שעשוי להגיע לחמש שנות מאסר בעבירות מסוג פשע. הרשויות מתייחסות לניצול לרעה של הליכי החקירה בחומרה, בין היתר בשל בזבוז משאבי חקירה והפגיעה בחף מפשע.

במישור האזרחי, נפגע תלונת השווא רשאי להגיש תביעת פיצויים. העילה המרכזית היא לשון הרע, שכן תלונה כוזבת על עבירת מין פוגעת אנושות בשמו הטוב של הנילון, מבזה ומשפילה אותו. עילה אפשרית נוספת היא עוולת הנגישה – נקיטת הליך משפטי בזדון וללא סיבה סבירה. הפיצוי נועד לפצות על הנזק הממשי, לרבות נזק נפשי ופגיעה כלכלית.

בהקשר של דיני משפחה, לתלונת שווא עשויות להיות השלכות גם על ההליך המשפחתי עצמו. בפסיקה נקבעו במקרים מסוימים פיצויים לטובת הנפגע, ובמקרים חמורים ושיטתיים – כאשר ההורה עושה שימוש חוזר ברשויות כדי לנתק את הילד מההורה האחר – הדבר עשוי להישקל אף במסגרת טענות לניכור הורי ולהשפיע על החלטות המשמורת^[4].

 

שאלות ותשובות

התיק נגדי נסגר – האם זה אומר שהמתלוננת תואשם בתלונת שווא?
לא בהכרח. סגירת התיק נגדכם אינה שוות ערך אוטומטית להוכחת תלונת שווא. כדי להרשיע בעבירה של מסירת ידיעה כוזבת יש להוכיח שהמתלונן ידע שהתלונה שקרית ופעל בכוונה להטעות – רף גבוה שדורש ראיות של ממש, ולא די בכך שהתלונה לא הוכחה.

מה ההבדל בין סגירה ב"חוסר ראיות" לבין "חוסר אשמה"?
"חוסר ראיות" משמעו שלא נאספו די ראיות להרשעה, אך אינו קובע שלא ביצעתם דבר. "חוסר אשמה" קובע פוזיטיבית שלא ביצעתם את המעשה. עילת "חוסר אשמה" מנקה את השם טוב יותר ומכשירה את הקרקע להליך עתידי נגד מגיש תלונת השווא. לכן כדאי לפעול לשינוי העילה.

אילו ראיות עוזרות להפריך תלונת שווא?
בעיקר ראיות אובייקטיביות: הודעות וואטסאפ וטקסט, נתוני מיקום ואיכון סלולרי, יומני שיחות, וסתירות פנימיות בגרסת המתלונן לאורך זמן. מאחר שעבירות אלה מתנהלות לרוב כ"מילה נגד מילה", התיעוד האובייקטיבי הוא שמכריע. חשוב לשמור אותו בזמן אמת.

האם אפשר לתבוע פיצויים ממי שהגיש תלונת שווא?
כן. נפגע תלונת שווא רשאי להגיש תביעה אזרחית לפיצויים, בעיקר בעילת לשון הרע, ולעיתים בעילת נגישה. תלונה כוזבת על עבירת מין פוגעת קשות בשם הטוב, והפיצוי נועד לכסות את הנזק, לרבות נזק נפשי ופגיעה כלכלית. זאת במקביל לאפשרות של הליך פלילי נגד המתלונן.

 

מקורות שצוטטו במאמר (5)

• [1] חוק העונשין – סעיפים 243, 240 ו-238 – ויקיטקסט · Source Score: 16
• [2] סגירת תיק חקירה ועילות הסגירה – כל-זכות · Source Score: 15
• [3] נוהל משטרת ישראל – עילות סגירת תיק חקירה – משטרת ישראל · Source Score: 15
• [4] חוק איסור לשון הרע – עילת התביעה האזרחית – ויקיפדיה · Source Score: 13
• [5] שיבוש מהלכי משפט ומסירת ידיעות כוזבות – ויקיפדיה · Source Score: 12

 

המאמר עודכן לאחרונה: יולי 2026 ומשקף את המצב המשפטי הנוכחי. המידע המובא אינו ייעוץ משפטי ואינו בא לגרוע מזכותם של נפגעי עבירה אמיתיים לפנות לרשויות.