עילות מעצר ומתי ניתן לעצור חשוד על פי החוק

בתור מי שעומדת בחזית ההגנה על זכויות נאשמים ועצורים במערכת המשפט הפלילית, אני רואה חשיבות רבה בכך שכל אדם בישראל יכיר את זכויותיו בנושא עילות מעצר ומתי ניתן לעצור חשוד על פי החוק. לכן את המאמר שלפניכם בחרתי להקדיש לנושא חשוב ורגיש זה.

 

הסיבה שחשוב לכל אדם בישראל להכיר עילות מעצר ומתי ניתן לעצור חשוד על פי החוק בישראל

מעצר הוא פעולה דרסטית הפוגעת בחירותו של אדם. לכן, החוק מגדיר בקפידה את המקרים בהם ניתן לשלול את חירותו של חשוד. עילות המעצר נקבעו בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) משנת 1996. מטרתן להבטיח את תקינות ההליך הפלילי מחד, ולהגן על הציבור מאידך.

 

סוגי מעצרים שחשוב להכיר והשלבים השונים בהליך הפלילי שבהם הם מתבצעים

עילות מעצר ומתי ניתן לעצור חשוד על פי החוק
עו"ד פלילי, טיפול מקצועי ואישי ביותר עם תוצאות מוכחות
טלפון ליצירת קשר:

בטרם נצלול לעומקן של עילות המעצר, חשוב להבין את סוגי המעצרים השונים:

  1. מעצר ראשוני בידי שוטר – עד 24 שעות
  2. מעצר ימים לצורכי חקירה – עד 30 יום
  3. מעצר עד תום ההליכים – יוגש לאחר הגשת כתב אישום ויימשך עד שההליך הפלילי יסתיים.

לכל סוג מעצר יש מאפיינים ודרישות משפטיות ייחודיות. נבחן כעת את עילות המעצר הרלוונטיות לכל שלב.

 

הבסיס לביצוע מעצר ראשוני על ידי שוטר

כאשר שוטר מבצע מעצר ראשוני, עליו להתבסס על אחת מהעילות הבאות:

  • ביצוע עבירה בפני השוטר או בסמוך למעצר
  • חשש מפני שיבוש הליכי חקירה או משפט
  • סכנה לביטחון הציבור או המדינה
  • חשש מהימלטות מהדין

חשוב לציין כי גם במעצר ראשוני, על השוטר להפעיל שיקול דעת ולבחון אם ניתן להשיג את מטרת המעצר באמצעים פחות פוגעניים.

 

עילות מעצר ימים – כשהחקירה מתארכת

כאשר המשטרה מבקשת להאריך את מעצרו של חשוד מעבר ל-24 שעות, עליה לפנות לבית המשפט. השופט יאשר את המעצר רק אם שוכנע שמתקיימות עילות מעצר מספקות:

  • חשש לשיבוש מהלכי חקירה
  • מסוכנות לציבור
  • צורך בביצוע פעולות חקירה מיוחדות

הרף הראייתי הנדרש בשלב זה הוא "חשד סביר" לביצוע העבירה. על בית המשפט לבחון בכל פעם מחדש את נחיצות המעצר אל מול חלופות פוגעניות פחות.

לקריאה נוספת על מעצר ימים >>>

 

מעצר עד תום ההליכים – כשמוגש כתב אישום

לאחר הגשת כתב אישום, הפרקליטות עשויה לבקש את מעצרו של הנאשם עד לסיום המשפט. בשלב זה נדרשות "ראיות לכאורה" להוכחת האשמה, ולא רק חשד סביר. עילות המעצר בשלב זה דומות לשלב החקירה, אך הדגש הוא על:

  • מניעת הימלטות מהדין
  • הגנה על הציבור מפני מסוכנות הנאשם
  • מניעת שיבוש הליכי משפט

חשוב לזכור כי גם בשלב זה על בית המשפט לבחון חלופות למעצר.

 

עילות מעצר סטטוטוריות – כשהחוק מניח מסוכנות של חשוד

בעבירות מסוימות, החוק קובע חזקת מסוכנות אוטומטית. למשל:

  • עבירות ביטחון חמורות
  • סחר בסמים (לא החזקה לשימוש עצמי)
  • עבירות אלימות חמורות במשפחה

במקרים אלו, נטל ההוכחה עובר לנאשם להראות שאין הצדקה למעצרו.

 

5 השיקולים המנחים בהחלטה על מעצר

בכל שלב, על בית המשפט לשקול מספר גורמים בבואו להחליט על מעצר:

  1. חומרת העבירה המיוחסת
  2. עוצמת הראיות נגד החשוד
  3. עברו הפלילי של החשוד
  4. נסיבותיו האישיות
  5. האפשרות להשיג את מטרת המעצר בדרכים פחות פוגעניות

איזון נכון בין כל השיקולים הללו הוא קריטי להבטחת הליך משפטי הוגן, תוך שמירה על ביטחון הציבור ואפקטיביות החקירה.

 

בחינת חלופות מעצר בראי האיזון העדין בין זכויות העצור לביטחון הציבור

בית המשפט מחויב לבחון חלופות למעצר שישיגו את מטרותיו תוך פגיעה מינימלית בחירות החשוד. החלופות נפוצות כוללות מעצר בית, פיקוח אלקטרוני, ערבויות כספיות, או איסור יציאה מהארץ. בחירת החלופה המתאימה תלויה בנסיבות הספציפיות של כל מקרה.

לקריאה נוספת על זכויות אדם במעצר >>>

 

אתגרים בשימוש בעילות מעצר

למרות המסגרת החוקית הברורה, השימוש בעילות מעצר מעורר אתגרים כדוגמת שימוש יתר במעצרים ככלי לחץ בחקירות, קושי להעריך מסוכנות עתידית, פגיעה בחזקת החפות, עומס על מערכת בתי המשפט ושירות בתי הסוהר ועוד. לכן כעורכת דין, תפקידי לוודא שהשימוש בעילות מעצר נעשה במשורה ורק כשהדבר באמת נחוץ.

 

4 דרכים להתמודדות עם בקשות מעצר בבית המשפט

בתור סנגורית, אני נתקלת לעתים קרובות בבקשות מעצר מצד המשטרה. האתגר הוא לבחון בעין ביקורתית את הטענות לקיומן של עילות מעצר. זה כולל:

  1. חקירת הטוען המשטרתי
  2. העלאת טענות לגבי חולשות בראיות
  3. הצעת חלופות מעצר מתאימות
  4. הדגשת נסיבות אישיות של החשוד

חשוב לזכור שגם כשקיימות לכאורה עילות מעצר, יש לבחון תמיד את המידתיות של המעצר אל מול הפגיעה בחירות העצור.

 

לסיכום

עילות המעצר הן כלי חיוני באכיפת החוק, אך השימוש בהן חייב להיעשות בזהירות ובמידתיות. כעורכת דין פלילית, אני רואה מקרוב את החשיבות של הגנה על זכויות חשודים ונאשמים, גם כשמיוחסות להם עבירות חמורות.

אם אתם או יקיריכם נקלעתם למצב בו אתם עומדים בפני מעצר או כבר במעצר, חשוב שתדעו כי יש לכם זכויות. במשרדי, אני מעניקה ייעוץ אישי וליווי צמוד לאורך כל ההליך, תוך הסתמכות על ניסיון של למעלה מ-15 שנה בתחום. אני מאמינה בשקיפות מלאה ובמענה מהיר לכל שאלה או חשש.

אם אתם זקוקים לייעוץ משפטי בנושא מעצרים או כל נושא פלילי אחר, אל תהססו לפנות למשרדי לקבלת חוות דעת מקצועית ומענה מהיר לכל שאלה.

מאמר זה נכתב ע"י
תמונה של עו"ד סיוון כהן
עו"ד סיוון כהן

בוגרת הפקולטה היוקרתית למשפטים של אוניברסיטת בר אילן, שם עשיתי תואר ראשון במשפטים LL.B. ותואר שני בהצטיינות.

התחלתי לעסוק בתחום המשפט הפלילי עוד כשהייתי סטודנטית במסגרת עבודתי במשרדו של עוה"ד אבי חימי; ואף עשיתי השתלמות בתחום הענישה הפלילית הבינלאומית במסגרת תוכנית לימודית באוניברסיטה האוסטרלית "מונש" (Monash Universty).

את ההתמחות שלי עשיתי במשרדי הסנגוריה הציבורית (מחוז ת"א-מרכז) ולאחר מכן חזרתי לעבוד במשרדו של עוה"ד אבי חימי עד שפתחתי את המשרד שלי.

מאמרים ומידע נוסף

במדינת ישראל, עקרון החוקיות מהווה אבן יסוד במערכת המשפט. עיקרון זה קובע כי רשויות המדינה, ובכללן המשטרה, מוגבלות לפעולות שהותרו להן על פי חוק. מנגד,

מעצר "ימים" או כפי המכונה בעגה המשפטית – מעצר לצורכי חקירה, הינו מעצר ראשוני הננקט על-ידי הרשויות לרוב, רשויות המשטרה, לצורך ליקוט חומרי חקירה וזאת

זומנת לחקירה במשטרה? נעצרת? – ישנה חשיבות עליונה להיוועץ בעורך דין פלילי כבר עתה! לכל אדם הנחשד בביצוע עבירה ישנה זכות להיוועץ בעורך דין טרם

שאלות ותשובות

שאלות ותשובות
שאני נשאלת הרבה

מהן העילות העיקריות למעצר ראשוני על ידי שוטר?
השוטר רשאי לעצור אדם כאשר יש חשד סביר שביצע עבירה בת מעצר. העילות העיקריות כוללות ביצוע עבירה בנוכחות השוטר או בסמוך למעצר, חשש לשיבוש הליכי חקירה, סכנה לביטחון הציבור או המדינה, וחשש מהימלטות מהדין. עם זאת, גם במקרים אלו על השוטר לשקול אם ניתן להשיג את מטרת המעצר באמצעים פחות פוגעניים.
במעצר ימים, הנדרש בשלב החקירה, מספיק "חשד סביר" לביצוע העבירה והעילות מתמקדות בצורכי החקירה, כמו מניעת שיבוש ראיות או הפרעה לחקירה. לעומת זאת, במעצר עד תום ההליכים, הנדרש לאחר הגשת כתב אישום, נדרשות "ראיות לכאורה" להוכחת האשמה. העילות בשלב זה מתמקדות יותר במניעת הימלטות מהדין והגנה על הציבור לאורך זמן.
החלופות העיקריות למעצר כוללות מעצר בית, פיקוח אלקטרוני, ערבויות כספיות ואיסור יציאה מהארץ. בית המשפט ישקול חלופות אלו כאשר הוא סבור שניתן להשיג את מטרות המעצר באמצעים פחות פוגעניים. הבחירה בחלופה תלויה בגורמים כמו חומרת העבירה, עוצמת הראיות, עברו של החשוד ונסיבותיו האישיות. השופט תמיד מחויב לבחון אם ניתן להסתפק בחלופת מעצר לפני שיורה על מעצר מלא.
מעצר יכול להשפיע באופן משמעותי על המשך ההליך הפלילי. ראשית, הוא מקשה על הנאשם להכין את קו ההגנה שלו, שכן גישתו למשאבים ולעורכי דין מוגבלת. שנית, מעצר ממושך עלול ליצור לחץ על הנאשם להודות באשמה כדי להשתחרר מהר יותר, גם אם הוא חף מפשע. בנוסף, מעצר עלול לפגוע בתדמית הציבורית של הנאשם ולהשפיע על חומרת העונש בסוף ההליך. לכן, ההחלטה על מעצר צריכה להיות שקולה ומבוססת היטב, תוך הבנת ההשלכות ארוכות הטווח על ההליך כולו.

הזינו את הטלפון לשיחה בוואטסאפ