באופן עקרוני, חופשות אסירים אינן מוגדרות כזכות מוקנית, אלא מסווגות כטובת הנאה שניתנות להם באישור הגורמים המוסמכים לכך מטעם שירות בתי הסוהר. עורכת הדין סיוון כהן מסבירה שאין חובה לשחרר את האסיר לחופשה, אך ניתן לאשר לו לצאת לחופשה בהתאם למספר תנאים כגון טיב העבירה שביצע, סיווגו בקטגוריה המאפשרת חופשות אסירים, התנהגותו בבית הסוהר וכיוצא בזה.
כמו כן, הזכאות לחופשה תוענק בתנאי שהאסיר הספיק לרצות רבע מתקופת מאסרו, לכל הפחות, למעט מקרים חריגים. אחד מהקריטריונים המהווים שיקול נכבד למתן אישור יציאה חופשה, נוגע, כאמור, להתנהגות טובה. ההתנהגות הטובה של האסיר נמדדת על פי השמירה על סדרי המשמעת והנהלים שבבית הסוהר, והוא נתן הסכמה בכתב לבדיקת שתן לגילוי סמים ומשתתף במסגרת טיפולית ושיקומית במידה ונמצא מתאים לכך.
השיקולים לאישור יציאת האסיר לחופשה
אישור חופשות אסירים מותנה, בין היתר, בסוג העבירות שבגינן מרצים אסירים את המאסר, ואסירים שביצעו פשע חמור ואו שפוטים לתקופת מאסר ארוכה, אזי אישור היציאה שלהם לחופשה מותנה בהחלטת ועדה להערכת מסוכנותם, ובפרט כשמדובר במאסר בגין עבירות מין או אלימות במשפחה, כמו גם הערכת הסיכון שלא ישובו בתום החופשה לבית המאסר.
שירות בתי הסוהר נוהג לסווג את האסירים לשלוש קטגוריות, המהוות גורם מכריע בשיקולים להוצאת האסיר לחופשה. בקטגוריה הראשונה (קטגוריה א) מסווגים אסירים אינם רשאים לחופשות, אם בשל היותם סכנה לשלום הציבור או לביטחון המדינה. אף על פי כן, עשוי נציב שירות בתי הסוהר בנסיבות מסוימות להתיר לאסירים בקטגוריה זו חופשה מטעמים הומניטריים או נסיבות מיוחדות.
הנסיבות שבהן רשאי השר לאשר לאסיר חופשה מיוחדת
עורכת הדין סיוון כהן מציינת שחופשות אסירים לאלו המסווגים בקטגוריה השנייה (קטגוריה ב1) מותנית באישור קצין מודיעין שב"ס או אגף המודיעין וכפופה לתנאים מגבילים שקבעו, בעוד שאסירים שסווגו אל הקטגוריה השלישית (קטגוריה ב2) זוכים לחופשות מבלי שיידרש לגביהם אישור פרטני ובייצוג עורך דין מעצרים.
כאמור, הזכאות לחופשה מותנית בריצוי תקופת מאסר מינימלית של רבע מתקופת מאסרו, וכן שייתרת המאסר עד לסיום ריצוי שני שליש מסך תקופת המאסר פחותה מ- 15 שנים. עם זאת, ישנם גם מקרים ספציפיים כמו, לדוגמה, אסירים המרצים מאסר עולם ושעונשם נקצב או אסירים שזה להם מאסרם השלישי.
עורכת הדין סיוון כהן מוסיפה שעל פי סעיף 36(א) לפקודת בתי הסוהר רשאי השר לאשר לאסיר חופשה מיוחדת שאינה עולה על 96 שעות בנסיבות מיוחדות של נישואין (נישואיו שלו, של ילדיו או אחיו ואחיותיו), הולדת בן/בת, בר/בת מצווה (של ילדיו), פדיון בן, אבל, קבלת טיפול רפואי וכדומה.
