סעיף 192 לחוק העונשין קובע כי:
"המאיים על אדם בכל דרך שהיא בפגיעה שלא כדין בגופו, בחירותו, בנכסיו, בשמו הטוב או בפרנסתו, שלו או של אדם אחר, בכוונה להפחיד את האדם או להקניטו, דינו – מאסר שלוש שנים".
נקבע כי האיום צריך שיהיה רציני וממשי, להבדיל מאיום סרק חסר משמעות.
המבחן לקביעה מהו איום (היסוד העובדתי שבעבירה) הינו מבחן אובייקטיבי של האדם הסביר – האם האדם הסביר באותה סיטואציה היה חש מאוים.
חשוב לציין כי אפילו אם לא היה באיום כדי להטיל מורא על האדם הספציפי, אפשר ויהא בו כדי לבסס הרשעה בעבירת איומים, אם הוא עונה על המבחן האובייקטיבי של הטלת מורא על האדם הסביר.
ברע"פ שמואל לם נ' מדינת ישראל נקבע כי "…הקביעה אם תוכן הביטוי הוא מאיים נעשית על פי אמת מידה אובייקטיבית. הבחינה נעשית מנקודת מבטו של האדם מן הישוב, המצוי בנסיבותיו של המאוים…לפיכך, על מנת לקבוע אם תוכן הביטוי עולה כדי איום, על בית המשפט לבחון "אם יש בדברים כדי להטיל אימה בלבו של אדם רגיל מן היישוב בנסיבותיו של האדם שנגדו הופנה האיום"… בחינת תוכנו של הביטוי אינה מתבצעת באופן המנותק מן הנסיבות אלא בתוך ההקשר בו ניתן הביטוי…"
מבחינת היסוד הנפשי, לשון החוק מציינת כי נדרשת "כוונה", מאחר ומדובר בעבירה התנהגותית. משמעות הדברים הינה כי נדרשת מטרה או שאיפה להשגת היעד, קרי, כי קיימת סבירות שהאיום ימומש.
היסוד הנפשי מתחלק לשניים: האחד- הוכחת מודעות מצד מבצע העבירה לטיב המעשה ולקיום הנסיבות והשני- הדרישה כי מעשה האיומים ייעשה "בכוונה להפחיד את האדם או להקניטו".
בע"פ 103/88 נקבע מבחן עזר, "מבחן השליטה" וכך נאמר שם:
"… איום עצמו זו התנהגות, בדרך כל שהיא, העלולה לנטוע בלבו של אדם רגיל, פחד או חרדה. המבחן לקיומו של רכיב זה הוא אובייקטיבי.. לעניין זה יש להבחין בין איום לבין מתן אזהרה או עצה… קו הגבול בין איום לבין אזהרה אינו מדויק. דומה כי ניתן להיעזר במבחן העזר הבא: אם יש לדובר שליטה או השפעה על אפשרות התממשות האזהרה – יש לראותו כמאיים ולא כמזהיר…"
אז מה עליי לעשות אם זומנתי לחקירה בגין עבירת איומים או אם הוגש נגדי כתב אישום בגין עבירת איומים?
פנה ישירות למשרד עורכי דין פליליים מנוסים בתחום אשר ילוו אותך החל משלב החקירה ובניהול ההליך הפלילי כולו. עו"ד פלילי מנוסה ידע לבחון את הראיות והמצב המשפטי ולסייע לך בניהול ההליך בהצלחה.
חשוב להדגיש כי אין כל הבדל משפטי בין איום שנאמר פנים אל פנים לבין איום שנשלח בהודעת טקסט. למעשה, איום דיגיטלי נחשב לרוב חמור יותר מבחינה ראייתית, כיוון שהוא מתועד, נגיש, ומשאיר "טביעת אצבע" דיגיטלית ברורה שקשה מאוד להכחיש.
עבירת איומים יכולה להתבצע בשלל פלטפורמות, בין אם בהודעת ווטסאפ זועמת, בפרסום פוסט מאיים בפייסבוק, בתגובה (טוקבק) באינסטגרם או בשליחת הודעה קולית מאיימת. גם איום מרומז, כגון "חבל שיקרה משהו לרכב היפה שלך", ייבחן על פי ההקשר הכולל, ואם יתברר כי נאמר בכוונה להפחיד, הוא יהווה עבירה פלילית לכל דבר ועניין.
כעורכת דין פלילית, תפקידי הוא לבחון לעומק את חומר הראיות ולבנות קו הגנה מותאם אישית.
קיימות מספר אסטרטגיות הגנה מרכזיות בתיקי איומים. ראשית, אנו בוחנים את היסוד הנפשי. במקרים רבים, ניתן לטעון כי הדברים נאמרו "בעידנא דריתחא", כלומר בסערת רגשות קיצונית במהלך ויכוח סוער, ללא כל כוונה אמיתית להפחיד או לממש את האיום.
במקרים אחרים, ניתן לטעון ל"זוטי דברים" (מעשה של מה בכך), כאשר מדובר באמירה שולית וקלת ערך שאינה מצדיקה הליך פלילי.
בנוסף, חיוני לבחון את ההקשר המלא שבו נאמרו הדברים, שכן הוצאת משפט מהקשרו עלולה לצייר תמונה מעוותת. במקרים מסוימים, ניתן אף לטעון להגנה מן הצדק, אם יוכח שהתלונה הוגשה בחוסר תום לב קיצוני רק ככלי טקטי בסכסוך אחר.
לבסוף, בתיקים שאינם קשורים לאלימות במשפחה, לחזרת המתלונן מתלונתו יש משקל רב, וניתן לפעול מול התביעה במטרה לשכנעה כי אין עוד עניין לציבור בניהול התיק ולהוביל לסגירת התיק הפלילי.
אף שהחוק קובע עונש מרבי של שלוש שנות מאסר, חשוב להדגיש כי זהו הרף העליון, השמור למקרים חמורים ומתמשכים או לבעלי עבר פלילי מכביד. ברוב המקרים של אדם נורמטיבי וללא עבר פלילי קודם, בתי המשפט אינם ממהרים לגזור עונשי מאסר בפועל.
הבעיה המרכזית בתיקים אלו היא פחות המאסר ויותר סכנת ההרשעה הפלילית. הרשעה כזו, אפילו אם העונש בצידה הוא קל, מותירה רישום פלילי הפוגע בעתיד התעסוקתי, באפשרות לקבל ויזות למדינות זרות ועוד.
במקרים המתאימים, ובעיקר כאשר מדובר בעבירה ראשונה, ניתן לפעול לסגירת התיק בהליך של הסדר מותנה. זהו הסדר מול התביעה המאפשר לחשוד להודות בעובדות, לשלם קנס סמלי או פיצוי למתלונן, ובתמורה התיק נגדו ייסגר ללא הגשת כתב אישום וללא רישום פלילי. ייצוג משפטי מקצועי הוא קריטי לניהול המשא ומתן מול התביעה להשגת הסדר מיטבי זה.
היי, אני סיוון כהן, עורכת הדין הפלילית שתמיד תהיה שם לצידך! נעים להכיר 🙂
בוגרת הפקולטה היוקרתית למשפטים של אוניברסיטת בר אילן, שם עשיתי תואר ראשון במשפטים LL.B. ותואר שני בהצטיינות.
התחלתי לעסוק בתחום המשפט הפלילי עוד כשהייתי סטודנטית במסגרת עבודתי במשרדו של עוה"ד אבי חימי; ואף עשיתי השתלמות בתחום הענישה הפלילית הבינלאומית במסגרת תוכנית לימודית באוניברסיטה האוסטרלית "מונש" (Monash Universty).
את ההתמחות שלי עשיתי במשרדי הסנגוריה הציבורית (מחוז ת"א-מרכז) ולאחר מכן חזרתי לעבוד במשרדו של עוה"ד אבי חימי עד שפתחתי את המשרד שלי.
אז ברוכים הבאים לאתר שלי, אני מחכה לשיחה מכם!
בעולם המשפט הפלילי, עבירת האיומים מהווה אתגר משמעותי הן עבור התביעה והן עבור ההגנה. כעורכת דין שעוסקת מזה 15 שנים בתחום המשפט הפלילי, אני נתקלת
