חוק העונשין, תשל"ז-1977, מבחין בצורה חדה בין שלושה סוגי עבירות מרכזיים בתחום זה. עבירת איומים (סעיף 192) היא עבירה שמטרתה להפחיד או להקניט את האדם.
לעומתה, סחיטה באיומים (סעיף 428) היא עבירה המכוונת להשיג תוצאה ספציפית, קרי להניע אדם לעשות מעשה או להימנע ממנו.
סעיף נוסף, 427 לחוק, מגדיר את עבירת הסחיטה בכוח, שבה נעשה שימוש פיזי באלימות כדי להשיג את אותה מטרה.
החוק קובע כי איום יכול להתבצע בכתב, בעל פה או בהתנהגות. הפגיעה המאוימת יכולה להתייחס לגוף האדם, לחירותו, לרכושו, לפרנסתו, לשמו הטוב או לצנעת הפרט שלו.
הכללת "צנעת הפרט" בלשון החוק היא קריטית בעידן המודרני, שכן היא מהווה את הבסיס להעמדה לדין במקרים של סחיטה דיגיטלית או איום בפרסום תכנים אישיים ברשתות החברתיות.
חשוב להבין כי לצורך השתכללות העבירה, אין צורך שהאיום ימומש בפועל. די בכך שהאיום הופנה כלפי הקורבן בכוונה לסחוט אותו כדי להקים עילת אישום.
אחת מנקודות ההגנה המרכזיות שאני בוחנת עבור לקוחותיי היא שאלת חוקיות האיום. החוק דורש כי האיום יהיה "שלא כדין".
משמעות הדבר היא שאיום בנקיטת הליכים משפטיים לגיטימיים, פנייה למשטרה או הגשת תביעה בבית משפט בגין חוב קיים, אינם נחשבים לסחיטה באיומים.
מדובר בגבול דק מאוד, שכן ברגע שהאיום חורג ממימוש זכות חוקית ועובר לשימוש באמצעים פסולים או פוגעניים, המעשה עלול להיחשב לסחיטה פלילית גם אם החוב העומד בבסיסו הוא אמיתי לחלוטין.
ההבדל בין סעיף 192 לסעיף 428 אינו רק סמנטי, אלא מהותי מבחינת סיווג העבירה והעונש בצידה. עבירת איומים היא עבירה מסוג עוון, והעונש המרבי בגינה עומד על שלוש שנות מאסר.
לעומתה, סחיטה באיומים היא עבירה מסוג פשע, הנושאת עונש כבד בהרבה. הבנה נכונה של פערי הענישה מאפשרת לי לגבש אסטרטגיה לצמצום האישום כבר בשלבים המוקדמים של התיק.
סעיף 428 קובע כי העונש המרבי על סחיטה באיומים הוא שבע שנות מאסר. אם המעשה או המחדל של הקורבן בוצעו בפועל כתוצאה מהאיום, העונש מזנק לתשע שנות מאסר.
עצם הסיווג של סחיטה כעבירת פשע מחמירה הופך את הליכי המעצר למורכבים יותר, ומגדיל את הסיכוי שהתביעה תבקש מעצר עד תום ההליכים.
ניהול נכון של התיק על ידי משרדי, במיוחד במסגרת שירותי עורך דין מעצרים, מתמקד בהפרכת עילות המעצר והצגת חלופות שחרור מתאימות.
כאשר אני מייצגת חשוד בעבירת פשע כמו סחיטה, המטרה הראשונית היא לנסות ולהחזיר את האירוע לממדים של עבירת איומים רגילה. הצלחה במהלך כזה, למשל במסגרת הליך של שימוע פלילי, משנה לחלוטין את מאזן הכוחות מול התביעה.
החוק בישראל אינו מאפשר סגירת תיק בדרך של הסדר מותנה עבור עבירת סחיטה באופן ישיר, היות והעונש עליה עולה על שלוש שנים.
לכן, הדרך היחידה להגיע לתוצאה של סגירת תיק פלילי בהסדר היא באמצעות שכנוע התביעה לשנות את סעיף האישום לאיומים (סעיף 192) ורק לאחר מכן לבצע את ההסדר.
המשטרה משקיעה משאבים טכנולוגיים עצומים בחקירת עבירות אלו. בניגוד לעבר, עדות הקורבן היא רק נקודת ההתחלה. המשטרה מחפשת ראיות אובייקטיביות שיתמכו בגרסת המתלונן ויבססו את הכוונה הפלילית של החשוד.
אחד המיתוסים הנפוצים הוא שהאיום נמדד לפי תחושתו הסובייקטיבית של הקורבן. הפסיקה קבעה כי המבחן הוא בעיקרו אובייקטיבי. בית המשפט בוחן האם "אדם מן היישוב" היה חש מאוים בנסיבות העניין.
עם זאת, קיימת התחשבות בנסיבותיו הספציפיות של הקורבן ובמערכת היחסים המוקדמת בין הצדדים.
במסגרת בניית קו ההגנה, אני בוחנת האם הביטויים שיוחסו ללקוח אכן עולים כדי איום במבחן האדם הסביר, או שמא מדובר בהתנהלות שהתפרשה בצורה שגויה על ידי המתלונן.
כדי לבסס הגשת כתב אישום חזק, המשטרה תנסה לאתר תכתובות וואטסאפ, הקלטות שיחה או הודעות דואר אלקטרוני.
חשוב להבהיר כי אין דרישת "סיוע" פורמלית (דרישה לראיה מחזקת נוספת) לצורך הרשעה על סמך עדות קורבן סחיטה, בשונה מעדות שותף לעבירה. עם זאת, בפועל, התביעה תתקשה להרשיע ללא ראיות תומכות המבססות את סיכויי ההרשעה.
ניסיון בניהול חקירות במשטרה מאפשר לי להנחות אתכם כיצד להתמודד עם הצגת הראיות הללו בחדר החקירות.
ניהול תיק סחיטה דורש מיומנות טקטית גבוהה. קו ההגנה חייב להיות מותאם לסוג האיום ולנסיבות המקרה. במקרים רבים, הגבול בין גביית חוב לגיטימית לסחיטה הוא דק, ואני פועלת כדי להשאיר את לקוחותיי בצד הנכון של החוק.
סחיטה דיגיטלית (הידועה גם כ-Sextortion) הפכה לתופעה נפוצה. כאשר מדובר באיום בפרסום חומרים אינטימיים, המערכת המשפטית נוטה להחמיר מאוד. עם זאת, יש להבחין בין סחיטה רגילה לבין מעשים הנופלים תחת החוק למניעת הטרדה מינית.
כאשר המעשה שנדרש מהקורבן לבצע הוא בעל אופי מיני, האישום עשוי להשתנות מסחיטה באיומים להטרדה מינית, דבר שיש לו השלכות משמעותיות על רמת הענישה והמרשם הפלילי.
גם אם הוכח שהופנה איום כלפי אדם, אני בוחנת את שאלת "תום הלב". אם אדם סבור באמת ובתמים כי הוא פועל למימוש זכותו החוקית, ייתכן וניתן יהיה להפחית את חומרת האישום.
עליכם לדעת כי קיומו של חוב כספי אמיתי אינו מהווה כרטיס חופשי לשימוש באיומים באלימות או בפגיעה קשה, אך הוא יכול לשמש כטענה משמעותית להפחתת חומרת הכוונה הפלילית בנסיבות מסוימות.
| פרמטר בחינה | עבירת איומים (סעיף 192) | סחיטה באיומים (סעיף 428) |
| מטרת המעשה | להפחיד או להקניט את האדם | להניע אדם לפעולה או להימנעות ממנה |
| עונש מרבי | עד 3 שנות מאסר | 7 שנות מאסר (9 שנים אם המטרה הושגה) |
| סיווג העבירה | עוון | פשע |
| מבחן האיום | בעיקרו אובייקטיבי (האדם מן היישוב) | בעיקרו אובייקטיבי בצירוף כוונת סחיטה |
| סוגי פגיעות | גוף, חירות, נכסים, שם טוב, פרנסה | גוף, חירות, רכוש, פרנסה, שם טוב, צנעת הפרט |
עבירות סחיטה ואיומים נושאות בחובן פוטנציאל הרסני לעתידכם המקצועי והאישי. הניסיון שלי, המבוסס על למעלה מ-15 שנות הופעה בבתי משפט וליווי חשודים ברגעים הקריטיים ביותר, מאפשר לי לבחון כל תיק בצורה קרה ועניינית.
המטרה שלי היא להבטיח שזכויותיכם יישמרו, שגרסתכם תישמע ושנמצה את כל האפשרויות לשינוי סעיפי העבירה או לביטולם. משרדי מעניק לכם מעטפת משפטית מלאה, תוך שמירה על דיסקרטיות מוחלטת והתמקדות בתוצאה המיטבית עבורכם.
לייעוץ משפטי דחוף ובניית אסטרטגיית הגנה, פנו אל משרד עו"ד סיוון כהן עוד היום. ניתן לקבוע פגישה מסודרת באמצעות פנייה אל עמוד יצירת קשר באתר שלנו.
היי, אני סיוון כהן, עורכת הדין הפלילית שתמיד תהיה שם לצידך! נעים להכיר 🙂
בוגרת הפקולטה היוקרתית למשפטים של אוניברסיטת בר אילן, שם עשיתי תואר ראשון במשפטים LL.B. ותואר שני בהצטיינות.
התחלתי לעסוק בתחום המשפט הפלילי עוד כשהייתי סטודנטית במסגרת עבודתי במשרדו של עוה"ד אבי חימי; ואף עשיתי השתלמות בתחום הענישה הפלילית הבינלאומית במסגרת תוכנית לימודית באוניברסיטה האוסטרלית "מונש" (Monash Universty).
את ההתמחות שלי עשיתי במשרדי הסנגוריה הציבורית (מחוז ת"א-מרכז) ולאחר מכן חזרתי לעבוד במשרדו של עוה"ד אבי חימי עד שפתחתי את המשרד שלי.
אז ברוכים הבאים לאתר שלי, אני מחכה לשיחה מכם!
בעולם שבו מילים נושאות משקל רב, לא כל אמירה קשה או מאיימת נחשבת לעבירה פלילית. עם זאת, כאשר דיבור חוצה את הגבול ומעורר פחד ממשי
במקרים רבים גוררת הרשעה בביצוע עבירת סחיטה באיומים – עונש מאסר משמעותי. אנשים רבים שואלים אותי איזה עונש מקבלים במקרה של הרשעה בעבירות אלו, מהם
בשנים האחרונות, הייתי עדה במסגרת עבודתי, לעלייה במספר התלונות על סחיטה באיומים, בעיקר בזירה הדיגיטלית. במאמר זה אסביר לכם מהי בדיוק עבירת הסחיטה באיומים, היכן
