כל מה שחשוב לדעת על ועדת שחרורים

חוק שחרור על-תנאי ממאסר משנת התשס"א-2001 קובע כי כל אסיר הנושא בעונש של מאסר לתקופה של מעל לשישה חודשים, ושריצה בפועל שני שלישים לפחות מתקופת המאסר שעליו לשאת (למעט אסיר עולם, המרצה מאסר לתקופה של 25 שנים או יותר), רשאי לפנות לוועדת שחרורים בבקשה לשחררו על תנאי מיתרת תקופת המאסר (דהיינו, שחרור מוקדם ממאסר וניכוי שליש מהעונש).

יחד עם זאת, ועדת השחרורים מנועה מלשחרר אסיר, אלא אם היא שוכנעה בוודאות שהאסיר אכן ראוי לשחרור וכן ששחרורו אינו מהווה סכנה לשלום הציבור. על מנת שוועדת השחרורים תיעתר לבקשתו של האסיר, הוא נדרש לעמוד במספר תנאים דוגמת התנהגות טובה בכלא, הבנת חומרת העבירה, הבעת חרטה על ביצועה וכיוצא בזה.

 

השיקולים שעל פיהם נבחנת בקשתו של האסיר בפני ועדת השחרורים

עורכת הדין סיוון כהן מציינת כי קיימים שיקולים נוספים שעל פיהם נבחנת בקשתו של האסיר בפני ועדת שחרורים, כגון נסיבות העבירה וחומרתה, סיכוי השיקום שלו, מידת המסוכנות לשלום הציבור וכן הלאה. ועדות השחרורים נחלקות לשלושה סוגים שהם: ועדת שחרורים רגילה, ועדה מיוחדת וועדת קציבה. הוועדה הרגילה דנה בבקשת האסיר לשחרור מוקדם בסמוך למועד שבו סיים לרצות כשני שליש מתקופת מאסרו.

הרכב הוועדה כולל שופט שלום (יו"ר הוועדה), שני נציגי ציבור עם 5 שנות וותק בתחום עיסוקם, וכן קצין שב"ס בדרגת רב כלאי או יותר (ללא זכות הצבעה). הוועדה המיוחדת דנה בבקשתם של אסירי עולם וכן של אסירים שנקצב להם מאסר ל- 25 שנים או יותר, זאת בסמוך לריצוי שני שליש מתקופת מאסרם.

 

סוגי ועדות השחרורים

בוועדת שחרורים מיוחדת כולל ההרכב שופט מחוזי או שופט עליון (יו"ר הוועדה), שני נציגי ציבור שמאחוריהם 10 שנות וותק בתחום הרלוונטי וקצין שב"ס שדרגתו רב כלאי לפחות (ללא זכות הצבעה).

ועדת קציבה דנה אף היא בבקשות של אסירי עולם והרכבה זהה לזו של הוועדה המיוחדת, אך בנוסף רשאית וועדה זו להמליץ בפני נשיא המדינה בנושא קציבת עונשו של האסיר, זאת בתנאי שחלפו שבע שנים מהיום שבו החל לרצות את מאסרו, וכן שהתקופה שהוועדה תמליץ לקצוב תהיה לא פחותה מ- 30 שנים.

אסיר אשר מעוניין בהגשת בקשה לשחרור מוקדם רשאי להיות מיוצג באמצעות עורך דין פרטי המתמחה בתחום, סנגור ציבורי, או לחלופין לייצג את עצמו בפני הוועדה. עם זאת, כדאי לאסיר להיות מודע לכך שבמידה ועתירתו נדחית, הוא יוכל אמנם לבקש דיון חוזר, אך ייאלץ להמתין 6 חודשי מאסר נוספים בטרם התכנסות הוועדה בעניינו.

השיקולים שעל פיהם נבחנת בקשתו של האסיר בפני ועדת השחרורים

מאמר זה נכתב ע"י
תמונה של עו"ד סיוון כהן
עו"ד סיוון כהן

בוגרת הפקולטה היוקרתית למשפטים של אוניברסיטת בר אילן, שם עשיתי תואר ראשון במשפטים LL.B. ותואר שני בהצטיינות.

התחלתי לעסוק בתחום המשפט הפלילי עוד כשהייתי סטודנטית במסגרת עבודתי במשרדו של עוה"ד אבי חימי; ואף עשיתי השתלמות בתחום הענישה הפלילית הבינלאומית במסגרת תוכנית לימודית באוניברסיטה האוסטרלית "מונש" (Monash Universty).

את ההתמחות שלי עשיתי במשרדי הסנגוריה הציבורית (מחוז ת"א-מרכז) ולאחר מכן חזרתי לעבוד במשרדו של עוה"ד אבי חימי עד שפתחתי את המשרד שלי.

מאמרים ומידע נוסף

על פי סעיף 3 לחוק שחרור על תנאי ממאסר, רשאיות ועדות שחרורים מיוחדות לשחרר את האסיר על תנאי, בהתאם לבקשתו (למעט אסיר עולם המרצה תקופת

לכל אסיר, למעט אסיר עולם, עומדת הזכות להגיש בקשה לשחרור על תנאי ממאסר, זאת בתנאי ושתקופת המאסר היא מעל לשישה חודשים, ולאחר שהאסיר ריצה לכל

לכל אסיר זכות יסוד לעמוד בפני ועדת שחרורים אשר תדון בשחרורו המוקדם מהכלא. ועדת השחרורים פועלת מכוח חוק שחרור ממאסר על תנאי התשס"א – 2001

החוק שחרור על תנאי ממאסר קובע שלכל אסיר עומדת הזכות להגיש בקשה לשחרור מוקדם בפני ועדת שחרורים, כשהשיקול המרכזי שמנחה את ועדות השחרורים למיניהן נוגע

ועדות שחרורים הן הגוף המחליט בנוגע לשחרור על תנאי ממאסר, לרבות שחרור אסירים מטעמים רפואיים. החוק לשחרור על-תנאי ממאסר מסדיר את תנאי הסף לשחרורו של