זומנתם לחקירה פלילית במשטרה? תוהים ומתלבטים כיצד עליכם לנהוג? מטבע הדברים, חקירות במשטרה אינן דבר של מה בכך, ובפרט לנוכח העובדה שכל חקירה על עניין כלשהו, לכאורה, פעוט, עלולה במקרה הטוב להסתיים בהותרת רישום משטרתי לאחר ההחלטה על סגירת התיק, אבל גם להוביל לכדי כתב אישום והעמדתו של הנחקר לדין פלילי.
מלבד משטרת ישראל, ישנם עוד כמה גופים שונים שיכולים לזמן אנשים לחקירות במשטרה, כמו לדוגמה רשות המיסים, הרשות להגבלים עסקיים, הרשות לניירות ערך, גופים ביטחוניים וכן הלאה. הזימון לחקירה פלילית יכול להתבצע באמצעות שיחת טלפון, הודעת זימון בדואר (לא דואר אלקטרוני) או על ידי הגעת שוטרים לביתו של הנדרש לחקירה, תוך דרישה להתלוות אליהם לצורך חקירה.
עו"ד סיוון כהן מציינת שהנוכחות בחדר החקירות נתפשת בקרב אנשים נורמטיביים כמעמד מבלבל, פולשני ומביך, והוא עלול לעתים קרובות לעורר סערת רגשות מתמשכת המהולה בחרדה, פחד ותחושת אין אונים, עד למצב של פגיעה ביכולת השיפוטית, מה שמשחק היטב לידיהם של החוקרים המיומנים שיכולים בנסיבות הללו להביא את הנחקר לכדי הפללה עצמית.
עוד היא אומרת שזכויותיו של הנחקר על פי סעיפי החוק כוללות, בין השאר, את הזכות להיוועץ עם עו"ד, ניהול החקירה על כול שלביה בשפת האם של הנחקר, כמו גם חובת החוקרים ליידע את הנחקר לגבי זכויותיו בחוק.
חשיבותו של הייעוץ המקדים עם עורך דין פלילי
נחקרים יכולים להיחקר כעדים או כחשודים, כשבשני המקרים עלולה החקירה להשפיע באופן מכריע על עתידו של הנחקר. לפיכך, כשמקבלים זימון להתייצב לחקירה, מומלץ לברר בקווים כלליים את מהות החקירה ולמהר להיוועץ עם עורך דין פלילי.
הייעוץ המקדים מסייע לנחקרים להבין מבעוד מועד את אשר צפוי להם במהלך החקירות במשטרה, להכיר את השיטות שבהן נוקטים החוקרים, וכן לברור את המילים ולתרגל את החקירה, זאת במטרה ולהגיע אל המעמד הזה מתורגלים, בטוחים ורגועים יותר.
חשוב להדגיש שכל חקירה שבה מעורב הנחקר כחשוד מכונה "חקירה באזהרה", והחוקר מחויב במעמד זה להקריא בפני החשוד את החשדות שעומדות כנגדו ולהזהירו שכל דבר שהוא יאמר עלול לשמש כראיה כנגדו בבית המשפט, לפיכך הוא רשאי לשמור על זכות השתיקה.
חובת תיעוד החקירה ומסירת כל המידע לנחקר בנוגע לאופי העבירה
כמו כן, במהלך החקירות במשטרה מחויבים צוותי החקירה להעביר לנחקרים את כל המידע הנוגע לאופי העבירות שבגינן זומנו לחקירה פלילית ולתעד את החקירה באחד או יותר מהאמצעים העומדים לרשותם כגון תיעוד בכתב, הקלטה, הסרטה (וידאו) וכן הלאה, בהתאם לחומרת העבירה.
לפי פקודת הפרוצדורה הפלילית, חייב כל נחקר לתת תשובות אמת לשאלות החוקר, למעט מצבים שבהם עלולות תשובותיו לסכננו בהעמדה לדין פלילי באחריות לביצוע עבירה.
באופן כללי, במידה ומקבלים זימון לחקירות במשטרה, מוטב להיוועץ מוקדם ככול שניתן בעורך דין פלילי, זאת במטרה לגבש גרסה שתימסר לחוקרים בשלביה ההתחלתיים של החקירה. עוה"ד סיוון כהן מדגישה שלגרסה הראשונה יש השפעה משמעותית על החלטת המשטרה בכל הקשור להמלצה להגיש או לא להגיש כנגד הנחקר כתב אישום.
חקירות במשטרה: שמירה על זכות השתיקה
עו"ד סיוון כהן מסבירה שבמהלך החקירות במשטרה, זכותם של הנחקרים לשמור באופן גורף או חלקי על זכות השתיקה, או לחלופין לשתף פעולה ולדבר. במקרה שבו מחליט הנחקר לשמור על שתיקה גורפת, עשויים החוקרים לנסות ולשבור את שתיקתו של הנחקר בתואנה ששתיקה גורפת עלולה לסבך את הנחקר, תוך כדי הצגת סימוכין בספרות המקצועית.
כמו כן, גם במקרים שבהם משתף הנחקר פעולה עם החוקרים, עלולות להתעורר מידי פעם שאלות שהנחקר אינו מעוניין עליהן. עו"ד סיוון כהן מדגישה שגם כשבוחרים לשתף פעולה עם החוקרים,לא חלה החובה מצדו לענות באופן גורף על כל השאלות שהוא נשאל, ובנסיבות מסוימות, דווקא השתיקה עשויה להיות שווה זהב.
מניפולציות ותרגילי חקירה
כשניצבים בפעם הראשונה מול צוות החקירה, חשוב לברר מבעוד מועד האם הזימון הוא בסטטוס של חשוד או בסטטוס של עד, שכן לחשודים עומדת הזכות להיוועץ בעורך דין פלילי בטרם החקירה ובמהלכה וכן השמירה על זכות השתיקה לכל אורך החקירה, בעוד שעדים מחויבים במענה על כל השאלות, למעט אלו שתשובות עליהן עלולות להוביל להפללתם.
מעבר לכול אלו, חשוב להיות מודעים לכך שבמהלך החקירות במשטרה עשויים לעתים קרובות להיחשף למניפולציות ותרגילי חקירה שונים ומשונים מצד צוותי החקירה, כמו לדוגמה שיחות תמימות במסדרון עם "נחקרים" אחרים הממתינים לכאורה לחקירתם, תרגיל "החוקר הטוב והחוקר הרע, דברים שנאמרים "שלא לפרוטוקול" (הכול בדיעבד לפרוטוקול) וכיוצא בזה. לפיכך, חשוב, כאמור, להיוועץ בעורך דין פלילי עוד בטרם הזימון אל החקירה הפלילית.
