על פי סעיף 3 לחוק שחרור על תנאי ממאסר, רשאיות ועדות שחרורים מיוחדות לשחרר את האסיר על תנאי, בהתאם לבקשתו (למעט אסיר עולם המרצה תקופת מאסר של 25 שנים לכל הפחות), גם אם טרם סיים לרצות פרק זמן של שני שלישים מתקופת מאסרו. עם זאת, ועדת השחרורים תשחרר את האסיר רק במקרה שבו היא שוכנעה לחלוטין שהאסיר אכן ראוי לשחרור ושחרורו אינו מהווה סכנה לשלום הציבור.
הרכב חברי הוועדה כולל שופט שמונה על ידי שר המשפטים ומשמש כיושב ראש, וכן שני נציגים שמונו אף הם מטעם שר המשפטים ובעלי ניסיון מעשי של חמש שנים לכל הפחות באחד מהתחומים המפורטים בחוק, בהם פסיכיאטריה, פסיכולוגיה, עבודה סוציאלית, קרימינולוגיה או חינוך.
השיקולים שעל פיהם נבחנת הבקשה בוועדה
עורכת הדין סיוון כהן מציינת שבאותה ועדת שחרורים רשאי גם קצין שב"ס בכיר (בדרגת רב כלאי ומעלה) להשתתף בדיונים, אולם אין לו זכות הצבעה. בטרם קבלת ההחלטה האם להיענות לבקשת האסיר ולשחררו על תנאי ממאסר או לדחות את בקשתו, בוחנת הוועדה מספר היבטים ולוקחת בחשבון מגוון שיקולים כגון רמת הסיכון הצפוי לשלום הציבור משחרורו של האסיר, לרבות הסיכון לביטחון המדינה, לנפגעי העבירה ולבני משפחתו, כמו גם התנהגותו בתקופת מאסרו וסיכויי שיקומו.
במסגרת הדיונים בוחנת הוועדה את חומרת העבירה והנסיבות שבהן היא בוצעה, וכן את גיליון הרשעותיו הקודמות, כתבי האישום, חוות הדעת והמלצות שב"ס וכן הלאה. במידה ומדובר בהרשעות הנוגעות לעבירות מין ואו אלימות במשפחה, או שהאסיר לוקה בנפשו, מחויבת הוועדה לבחון חוות דעת של ועדות מיוחדות לעניין מסוכנות האסיר.
אסיר שעבר עבירה נוספת בתקופת התנאי
במידה והאסיר מיוצג על ידי עורך דין פלילי, הדיון בוועדת שחרורים נערך בנוכחותם ובנוכחות בא כוחו של היועץ המשפטי לממשלה. במידה והאסיר איננו מיוצג על ידי עורך דין, רשאית הוועדה למנות לו סנגור לצורך הדיון בבקשה. במקרה שבו שוחרר האסיר על תנאי ובתקופת התנאי עבר עבירה נוספת, רשאית הוועדה לבטל את שחרורו ולחייבו להמשיך ולשאת את המשך תקופת המאסר כאורך תקופת התנאי. יחד עם זאת, במקרים מסוימים רשאית ועדת השחרורים להחליט על המשך שחרורו של האסיר בהתאם לתנאים שנקבעו או ייקבעו על ידה, תוך כדי נימוק החלטתה, ובלבד שבתקופת התנאי לא עבר האסיר עבירה נוספת שבגינה הוטל עליו לרצות מאסר בפועל.
