השפעת מדיה חברתית על תיקים פליליים

בעידן שבו הרשתות החברתיות הפכו לחלק בלתי נפרד מחיינו, רבים מאיתנו משתפים בהן חלקים גדולים מחיינו: חוויות, תמונות, מחשבות ורגשות, לעיתים מבלי להקדיש מחשבה על ההשלכות האפשריות. אולם מה שנדמה כפעולה חסרת חשיבות, מהווה למעשה תיעוד דיגיטלי שעלול להישאר לנצח. טביעת האצבע הדיגיטלית הזו אינה נעלמת מעיניהן של רשויות האכיפה, והיא הופכת לכלי מרכזי יותר ויותר בחקירות פליליות. במאמר זה נבחן את ההשפעה העמוקה של המדיה החברתית על תיקים פליליים, נסביר כיצד המשטרה משתמשת במידע זה, ונספק עצות מעשיות להתנהלות נבונה שתמנע מכם הסתבכות מיותרת.

 

הרשת החברתית כזירת ראיות: כל פוסט יכול לשמש נגדכם

מכירים את הביטוי הזה, "הדבר יכול לשמש נגדך ראיה בבית המשפט"? כל ביטוי עצמי שלנו, שיצא אל העולם החיצון ויש איזושהי עדות לגביו, יכול לשמש כנגדנו עדות בבית המשפט. ממש לאחרונה התבטא בהקשר הזה סם אלטמן, מנכ"ל  Open Ai (החברה מאחורי ChatGPT), כשאמר כי שיחות שאנו מנהלים את Chat GPT יכולות לשמש כנגדנו בבית המשפט. אם התכתבויות שמרגישות כה פרטיות עם הצ'אט יכולות להוות ראיה נגדנו, אז קל וחומר הדברים שאנחנו מעלים לרשתות החברתיות: כיום, חוקרי המשטרה והתובעים סורקים באופן שיטתי את הרשתות החברתיות בחיפוש אחר מידע שעשוי לשפוך אור על חשדות פליליים. כל פוסט, תמונה, סרטון, תגובה או אפילו "צ'ק-אין" במיקום מסוים יכולים להפוך לראיה מפלילה או כזו שמחזקת את טענות התביעה.

תוכן מהרשתות יכול לשמש נגדנו בכל מיני דרכים, למשל למקם אותנו בזירת האירוע, לתעד את הקשר שלנו לקורבן העבירה או לחשוד אחר, או אף להביא תיעוד של העבירה עצמה. לדוגמה, אדם החשוד בעבירות תנועה חמורות שתיעד את עצמו נוהג במהירות מופרזת בסרטון שהעלה לטיקטוק, מספק למשטרה ראיה חותכת נגדו. באופן דומה, תמונות מחשבון האינסטגרם יכולות למקם חשוד בזירת הפשע, או לסתור אליבי שטען אליו בחקירתו. בארצות הברית למשל, ראפר בשם בובי שמרדה העלה שיר ליוטיוב שבו דיבר על עבירות אלימות שביצע עם חבריו. המילים בשיר שימשו נגדו כראיה בתיק של קשירת קשר לביצוע רצח, והוא ריצה עונש של שבע שנות מאסר.

בניגוד למה שאנחנו עשויים לחשוב, הרשתות החברתיות, לרבות הפרופיל האישי שלנו, הוא רשות הרבים. בניגוד לשיחות טלפון שאנחנו מנהלים, שכדי להאזין להן המשטרה זקוקה לצו המאשר זאת מבית המשפט, מה שאנחנו מעלים לרשתות יכול בהחלט לשמש כראיה נגדנו ללא צו מכל סוג (יש הבדל בין תוכן שאנו מעלים כלפי כולי עלמא בסטטוס או בסטורי, לבין התכתבות אישית ופנימית בין שני אנשים, אבל נשים זאת בצד כעת).

נכון, השימוש בראיות דיגיטליות מציב אתגרים משפטיים מורכבים. האם ניתן להוכיח בוודאות שהחשבון שממנו פורסם הפוסט אכן שייך לחשוד? האם ייתכן שהחשבון נפרץ או שנעשה שימוש בפרופיל מזויף? ישנם מצבים כאלה, וזו טענה שלעתים חשודים ונאשמים עשויים להעלות. אבל כל עוד אפשר להוכיח שאנו אלו שהעלו את התוכן לרשת, התוכן יכול לשמש כנגדנו.

היבט חשוב נוסף בהקשר הזה, הוא תחושת הארעיות המדומה של הרשת. חשוב להבין שגם תוכן שנמחק לא באמת נעלם. לרוב, ניתן לשחזר אותו משרתי החברות או ממקומות אחרים שבהם הוא שותף או נשמר. יתרה מכך, אם נפתחה חקירה פלילית, ואפילו אם טרם נפתחה חקירה, אבל אתם חושבים שתהיה כזאת בעתיד, מחיקת הפוסטים וההודעות ברשתות החברתיות, עלול להיחשב כעבירה חמורה של "השמדת ראיות", מה שרק יחמיר את מצבכם המשפטי. משום כך, מוטב לרוב שלא לנסות למחוק תכנים מהרשתות החברתיות.

 

כשהשיתוף ברשתות מהווה עבירה

ישנם מקרים שבהם הפעילות ברשת החברתית אינה רק ראיה לעבירה שבוצעה בעולם הפיזי, אלא היא העבירה עצמה. הדוגמה הבולטת והחמורה ביותר לכך בישראל היא העבירות מכוח מה שמכונה "חוק הסרטונים". בשנת 2014 תוקן החוק למניעת הטרדה מינית ונוסף לו סעיף הקובע כי פרסום תצלום, סרט או הקלטה של אדם המתמקדים במיניותו, בנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפיל אותו או לבזותו, וללא הסכמתו – מהווה הטרדה מינית שעונשה המרבי הוא חמש שנות מאסר.

החוק נועד להתמודד עם תופעות של שיימינג מיני והפצת סרטונים אינטימיים כנקמה או לשם ביזוי. לפי נתוני משטרת ישראל ומרכז המחקר והמידע של הכנסת, בין השנים 2014 ל-2017 נפתחו בישראל 643 תיקים בגין עבירה זו. הנתונים מראים תמונה ברורה: ברוב מוחלט של המקרים (92%) החשודים הם גברים, וברובם (83%) הקורבנות הן נשים. קרוב למחצית מהקורבנות (44%) הן קטינות. נתונים אלה מדגישים את הפגיעות הגבוהה של נערות ונשים צעירות במרחב הדיגיטלי. באופן טבעי, התנהגויות אלו מתעצמות בשל מאפייני הרשת: כאשר אנחנו לבד מאחורי המסך, עצם השיתוף מרגיש חסר משמעות, שהרי ממילא כולם נוהגים באופן הזה. כך נוצר איזשהו אפקט עדר, שגורם לנו להפחית את תחושת האחריות האישית שלנו.

בנוסף לשיימינג המיני, ישנן עבירות ביטוי נוספות המבוצעות באופן תדיר ברשתות החברתיות. איומים מפורשים או מרומזים, הסתה, פרסום דברי לשון הרע והשמצות, הסתה לאלימות או לגזענות, כל אלו הן עבירות פליליות לכל דבר ועניין, והעובדה שהן נעשות במרחב המקוון אינה מפחיתה מחומרתן.

 

⚠️חשוב לדעת⚠️ בית המשפט העליון קבע כי פעולת שיתוף היא למעשה פרסום מחדש של התוכן, ועל כן המשתף עלול לשאת באחריות פלילית או אזרחית בגין לשון הרע, כאילו כתב את הדברים בעצמו.

 

איך נמנעים מהסתבכות?התנהלות נכונה ברשת

המרחב הדיגיטלי דורש מאיתנו מודעות וזהירות. כדי להימנע מהסתבכות פלילית הנובעת מפעילות ברשת, חשוב לאמץ מספר כללי אצבע פשוטים אך קריטיים. ראשית, חשבו פעמיים לפני כל פרסום. כלל הזהב הוא שאם לא הייתם אומרים או מציגים משהו בכיכר העיר לעיני כל, אל תעלו אותו לרשת. גם בקבוצות "פרטיות" או בצ'אטים אישיים, אין לכם שליטה על מה שיקרה לתוכן לאחר שתשלחו אותו.

שנית, נהלו בקפידה את הגדרות הפרטיות בחשבונות שלכם. הגדירו את הפרופילים שלכם כפרטיים כך שרק חברים מאושרים יוכלו לראות את התכנים. בסוף, אין ממש פרטיות ברשת, ותמיד תצאו מנקודת הנחה כזאת.

חברים יכולים לצלם מסך או לשתף מרצונם שיחה פרטית ביניכם, וכן צו בית משפט יכול לחייב חברות מדיה חברתית למסור מידע. 

לכן, גם בחשבון פרטי, הימנעו מתיעוד או משיתוף מידע רגיש או מפליל, בהודעות או בכלל.

ולבסוף, אם זומנתם לחקירה במשטרה, בין אם על בסיס פעילותכם ברשת ובין אם מכל סיבה אחרת, זכותכם וגם חובתכם להתייעץ עם עורך דין פלילי לפני שאתם אומרים מילה אחת לחוקרים. ייעוץ לפני חקירה הוא שלב קריטי שיכול להשפיע על עתיד התיק כולו. עורך דין מנוסה ינתח את המצב, יבדוק את הראיות הדיגיטליות הקיימות, ינחה אתכם כיצד לנהוג בחקירה ויסייע לכם לממש את זכויותיכם.

 

סיכום

העולם הדיגיטלי מרגיש קצת לא מחייב ולא רציני, אבל ההשלכות שלו מציאותיות לגמרי. לפעולות שאנו מבצעים ברשתות החברתיות יש השלכות משפטיות ממשיות וכבדות משקל. הסיכון הוא כפול: מצד אחד, התכנים שאנו משתפים עלולים לשמש כראיות נגדנו בחקירות פליליות, ומצד שני, עצם הפרסום עלול להוות עבירה פלילית חמורה. המודעות לסכנות אלו והתנהלות שקולה ואחראית במרחב הדיגיטלי הן קו ההגנה הראשון והחשוב ביותר. המרחב הדיגיטלי מציב אתגרים משפטיים מורכבים הדורשים ידע וניסיון.

אם זומנתם לחקירה או אתם חוששים שפעילותכם ברשת עלולה לסבך אתכם, ייעוץ משפטי מוקדם הוא קריטי. אתם מוזמנים לפנות אלי לייעוץ משפטי ראשוני. אני כאן כדי לספק לכם את ההגנה המיטבית ולהנחות אתכם בכל שלב. אל תתמודדו עם זה לבד.