המרשם הפלילי מהווה מאגר מידע הכולל רישום על החלטות שיפוטיות, הרשעות ותיקי חקירה ומנוהל באמצעות משטרת ישראל בהתאם לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים משנת 1981.
על פי חוק זה מחויבת משטרת ישראל לערוך רישומים אודות כל אדם אשר הורשע ושניתנה לגביו החלטה בבתי דין או בתי משפט פלילים בגין ביצוע עבירות המסווגות כפשעים או עוונות, וכן צווי מבחן, צווים לביצוע עבודות שירות, התחייבות להימנע מעבירה והחלטות בית משפט הנוגעות לקטינים שביצעו עבירה פלילית וכיוצא בזה.
המרשם הפלילי עשוי לכלול גם פרטים ומידע על תיקי חקירה של גורמים אחרים כגון מס הכנסה, מצ"ח, מכס או מע"מ המחויבים בדיווח למשטרה. מחיקת רישום פלילי ניתן ליישום במספר תנאים ובמספר דרכים, למרות שלא מדובר במחיקה מוחלטת של הרישום הפלילי, אך הפעולה מאפשרת לגופים ספורים בלבד להיות נגישים למידע זה לאחר המחיקה.
חשיבותו של ביטול רישום הפלילי
עורכת הדין סיוון כהן, המנהלת משרד עו"ד פרטי המתמחה במשפט הפלילי ודיני התעבורה, מציינת, שבאופן כללי, מאגר המידע הנו חסוי והחוק מתיר לכל אדם נגישות למרשם הפלילי שלו בלבד, כאשר שום גוף בלתי מורשה, לרבות המעסיק, אינו רשאי לדרוש מידע זה (תעודת יושר), וכל בקשה של צד ג' מוגדרת כעבירה פלילית שדינה שנתיים מאסר.
אחת הסיבות המרכזיות לביטול רישום פלילי נוגעת לעובדה שמעסיקים רבים עדיין דורשים מהמועמדים להציג בפניהם תעודת יושר כתנאי להעסקתם, ובמידה וישנו רישום פלילי, עלול הדבר לפגוע בסיכוייו של המועמד להתקבל לעבודה.
מעבר לתווית העבריינית ולהכתמת שמו של האדם שהורשע בפלילים למשך שנים רבות, ישנם תחומי עיסוק רבים הנחסמים בפניו של אדם בעל רישום פלילי, בהם סוכן מכס, סוכן ביטוח, מתווך מקרקעין, קבלן בניין, נהג אוטובוס, נהג מונית ועוד.
תקופת התיישנות ותקופת ביטול רישום פלילי
לכל הרשעה מוגדרת בחוק תקופת התיישנות (סעיפים 14-15 בחוק המרשם הפלילי) ותקופת מחיקה (לרוב כ-10 מסיום תקופת ההתיישנות של ההרשעה), אם כי ישנן גם עבירות שהכניסה לתקופת המחיקה שלהן הנה קצרה יותר, או שלא חלה עליהן התיישנות או מחיקה.
עורכת הדין סיוון כהן מדגישה כי ביטול רישום פלילי אינו מוחק באופן פיזי את ההרשעה ממאגר המידע, אך משמעותה של פעולת הביטול היא שרק מספר מצומצם של גופים מורשים נגיש למידע זה.
עורכי דין פליליים מסבירים כי ביטול רישום פלילי של תיקים סגורים מותנה במספר שיקולים, בהם הזמן שחלף ממועד ביצוע העבירה, סוג העבירה (פשע או עוון), הגיל שבו נעשתה העבירה (בוגר או קטין), וכן כמות הרישומים הפליליים של המבקש, מהות העבירות המיוחסות לו ומידת חומרתן. אפשרות נוספת לקיצור תקופות ההתיישנות והמחיקה היא פניה לנשיא המדינה בבקשת חנינה, תוך צירוף חוות דעת והשיקולים אשר עומדים בבסיס הבקשה.
