נאשמים בהליכים פליליים עומדים מול מערכת אכיפה רבת עוצמה. לעיתים, למרות קיומן של ראיות לכאורה, עולה תחושה שהעמדה לדין פוגעת בעקרונות היסוד של צדק והגינות משפטית. במקרים אלו ניתן לבקש ביטול כתב אישום בטענת הגנה מן הצדק. מאמר זה יסקור את המסגרת המשפטית, התנאים והשיקולים בבקשת ביטול כתב אישום מטעמי הגנה מן הצדק.
הבסיס החוקי להגנה מן הצדק במשפט הישראלי
הגנה מן הצדק מעוגנת כיום בסעיף 149(10) לחוק סדר הדין הפלילי, אך לא תמיד הייתה חלק מהחוק הכתוב. עד שנת 2007, מקור הדוקטרינה היה בפסיקת בתי המשפט, כאשר בית המשפט העליון הכיר לראשונה בטענת הגנה מן הצדק בשנת 1994 בפרשת יפת. ביוזמת שר המשפטים דאז, פרופ' דניאל פרידמן, עוגנה ההגנה בחוק כטענה מקדמית עשירית.
כעורכת דין פלילי אני רואה את ההגנה מן הצדק ככלי חיוני לאיזון כוחות במערכת המשפט, המאפשר לבתי המשפט לבחון את התנהלות רשויות האכיפה מעבר לשאלת האשמה.
- מעל 15 שנות ניסיון
- מרצה לעורכי דין פליליים
- התמחות במשרדי עו"ד הפליליים הטובים ביותר בארץ
- בעלת 2 תארים במשפטים מטעם אוניברסיטת בר אילן
מקרים מובהקים להחלת טענת הגנה מן הצדק
במהלך שנות עבודתי נתקלתי במספר מצבים בהם ניתן להעלות טענת הגנה מן הצדק:
אכיפה בררנית ופגיעה בשוויון
כאשר רשויות האכיפה בוחרות להעמיד לדין אדם מסוים בעוד אחרים שביצעו מעשים דומים אינם מועמדים לדין, עולה שאלת האכיפה הבררנית. חשוב להדגיש כי לא כל אכיפה חלקית נחשבת פסולה – רק אכיפה סלקטיבית הנובעת משיקולים זרים, שרירותיות או מניעים פסולים.
לדוגמה, במקרה שטיפלתי בו, שני אנשים ביצעו יחד עבירה פלילית, אך התביעה בחרה להעמיד לדין רק אחד מהם ללא הצדקה עניינית לאפליה זו.
שימוש בסוכן מדיח
כאשר רשויות האכיפה משתמשות בסוכן מדיח שדוחף אדם לבצע עבירה שלא היה מבצע אותה אלמלא ההדחה, עולה טענת הגנה מן הצדק. בתי המשפט מבחינים בין הדחה פסולה לבין הזדמנות לגיטימית שניתנת לאדם המועד לעבריינות.
התמהמהות בהגשת כתב אישום
שיהוי משמעותי בהגשת כתב אישום או בהעברת חומרי חקירה עלול לפגוע ביכולתו של נאשם להתגונן כראוי. לעיתים, עדים אינם זמינים עוד, ראיות אובדות וזיכרונות דוהים.
הפרת התחייבויות שלטוניות
בפסיקה מוכרים מקרים בהם נאשמים זוכו עקב הפרת הבטחות או הסכמים של רשויות האכיפה. אני נזכרת במקרה בו בית משפט השלום בטבריה זיכה נאשם שהואשם בהחזקת נשק שלא כדין, לאחר שהסתמך על הבטחת המשטרה שלא יועמד לדין אם ימסור את האקדח מרצונו.
המבחן התלת-שלבי המאפשר ביטול כתב אישום הגנה מן הצדק
כדי להבהיר את הקריטריונים שקבע בית המשפט העליון בפסק דין בורוביץ' להחלת דוקטרינת ההגנה מן הצדק, להלן טבלה מפורטת של המבחן התלת-שלבי:
שלב | המבחן | הסבר |
1 | זיהוי הפגמים | בית המשפט מזהה את הפגמים שנפלו בהליכים ומעריך את עוצמתם, ללא קשר לשאלת אשמת הנאשם |
2 | פגיעה בתחושת הצדק | בחינה האם קיום ההליך למרות הפגמים יגרום לפגיעה חריפה בתחושת הצדק |
3 | אפשרות לתיקון | בדיקה האם ניתן לתקן את הפגמים באמצעים מתונים יותר מביטול האישום |
המועד להעלאת טענת הגנה מן הצדק בהליך המשפטי
כסניגורית המייצגת נאשמים בהליכים פליליים, אני ממליצה תמיד להעלות טענת הגנה מן הצדק בשלב מוקדם ככל האפשר. המועד המיטבי הוא מיד לאחר תחילת המשפט, לאחר הקראת כתב האישום והבהרת תוכנו לנאשם.
אולם, חשוב לציין כי בשל חשיבותה של הטענה והתוצאות האפשריות הכרוכות בקבלתה, ניתן להעלותה גם בשלב מאוחר יותר של המשפט, ואפילו בשלב הערעור. יתרה מכך, בית המשפט רשאי להעלות טענה זו גם מיוזמתו.
סוגיית ביטול כתב האישום והאפשרות להגשתו מחדש
התוצאה הישירה של קבלת טענת הגנה מן הצדק היא ביטול כתב האישום או עיכוב ההליך הפלילי. עם זאת, חשוב שתדעו כי ביטול כתב אישום אינו בהכרח סוף פסוק.
לפי סעיף 94 לחוק סדר הדין הפלילי, המועד בו בוטל כתב האישום הוא קריטי:
- אם הביטול נעשה לפני שהנאשם השיב לאישום – כתב האישום יכול להיות מוגש מחדש.
- אם הביטול התרחש לאחר שהנאשם השיב לאישום – לא ניתן להגיש את כתב האישום מחדש.
בהקשר זה, אני מדגישה בפני לקוחותיי את חשיבות האסטרטגיה המשפטית ותזמון העלאת הטענות.
הקשיים בביטול כתב אישום בטענת הגנה מן הצדק
המציאות המשפטית מלמדת כי ביטול הליך פלילי מטעמי הגנה מן הצדק הוא מהלך קיצוני שבתי המשפט נזקקים אליו במקרים חריגים בלבד. בעת בחינת טענה זו, על הנאשם להראות בדרך כלל שקיים קשר סיבתי בין התנהגות הרשויות לבין הפגיעה בזכויותיו.
בפסיקות עדכניות, כמו בעניינו של רפי רותם (רע"פ 7042/18), חלוקות הדעות בשאלה האם בית המשפט רשאי להשתמש בכלים מנהליים לבחינת סבירות ההחלטה להעמיד נאשם לדין במסגרת דוקטרינת ההגנה מן הצדק.
הדינמיקה של ההלכות בתחום הגנה מן הצדק
מרתק לבחון את המסלול שעברה הפסיקה בסוגיית הגנה מן הצדק במהלך השנים. בראשית הדרך, כשנידונה פרשת יפת, הציב בית המשפט העליון תנאי סף גבוהים במיוחד להפעלת הדוקטרינה, בדרישתו ל"פעולות קיצוניות של השלטונות הכוללות אלמנטים של הטרדה, לחץ בלתי הוגן והתנכלות לנאשם". אולם, תפיסה נוקשה זו התרככה והתרחבה עם חלוף הזמן.
נקודת מפנה משמעותית חלה בפרשת בורוביץ', שם הפסיקה התגמשה והכירה בכך שגם רשלנות מצד הרשויות או מצבים אובייקטיביים שאינם בשליטתן, עשויים להוביל למסקנה שאי-אפשר לקיים הליך משפטי צודק, או שניהולו יפגע באופן מהותי בערכי ההגינות והצדק במערכת המשפט.
בעבודתי כעורכת דין העוסקת בתחום הפלילי ומייצגת נאשמים בתיקים סבוכים, אני משלבת בטיעוניי את ההתפתחויות העדכניות בפסיקה, ומיישמת אותן באופן אפקטיבי להגנה על זכויות לקוחותיי.
ייחודה של טענת הגנה מן הצדק במערכת המשפט
הגנה מן הצדק נחשבת ל"ציפור משונה" בעולם המשפט, משתי סיבות עיקריות:
ראשית, בניגוד לטענות הגנה רגילות, ניתן להעלות טענת הגנה מן הצדק גם אם הנאשם מודה בביצוע העבירה. מדובר בטענה שאינה עוסקת בשאלת האשמה אלא בהגינות ההליך.
שנית, עד לעיגונה בחוק בשנת 2007, הייתה הגנה זו יציר הפסיקה בלבד, בניגוד ליתר טענות ההגנה במשפט הפלילי.
הביקורת על השימוש בטענת הגנה מן הצדק לביטול כתבי אישום
מקרים של זיכוי נאשמים בטענת הגנה מן הצדק מעוררים לעיתים ביקורת ציבורית. הטענה המרכזית היא שאדם שהפר את החוק יוצא זכאי בשל נושא שאינו קשור לעצם המעשה הפלילי.
ביקורת נוספת גורסת כי בתי המשפט לוקחים לעצמם סמכויות יתר כאשר הם מתעלמים מרצון המחוקק. בית המשפט העליון הכיר בקושי זה וקבע כי לא כל מעשה נפסד של הרשויות יצדיק ביטול כתב אישום, וכי יש לאזן בין האינטרסים הציבוריים המתנגשים.
לסיכום
ביטול כתב אישום בשל הגנה מן הצדק מהווה כלי משפטי רב עוצמה, אך גם מורכב ליישום. אם אתם נתקלים במצב בו אתם חשים שההליך הפלילי נגדכם אינו הוגן, פנייה למשרד עו"ד פלילי סיוון כהן היא הצעד הנכון עבורכם.
כעורכת דין בעלת חמש עשרה שנות ניסיון וכמרצה המכשירה את הדור הבא של עורכי הדין הפליליים בישראל, אני מביאה לתיק שלכם ידע מעמיק ועדכני.
אל תתמודדו לבד מול מערכת אכיפת החוק – צרו איתי קשר עוד היום להתייעצות ראשונית וקבלו ליווי מקצועי מלא בהליך הפלילי שאתם מתמודדים עמו.