

היי, אני סיוון כהן, עורכת הדין הפלילית שתמיד תהיה שם לצידך! נעים להכיר 🙂
בוגרת הפקולטה היוקרתית למשפטים של אוניברסיטת בר אילן, שם עשיתי תואר ראשון במשפטים LL.B. ותואר שני בהצטיינות.
התחלתי לעסוק בתחום המשפט הפלילי עוד כשהייתי סטודנטית במסגרת עבודתי במשרדו של עוה"ד אבי חימי; ואף עשיתי השתלמות בתחום הענישה הפלילית הבינלאומית באוניברסיטה האוסטרלית "מונש".
את ההתמחות שלי עשיתי במשרדי הסנגוריה הציבורית (מחוז ת"א-מרכז) ולאחר מכן חזרתי לעבוד במשרדו של עוה"ד אבי חימי עד שפתחתי את המשרד שלי.
אז ברוכים הבאים לאתר שלי, אני מחכה לשיחה מכם!
לעמוד האודות
לא באופן ישיר. הסדר מותנה אפשרי רק בעבירות שעונשן המרבי הוא עד שלוש שנים. כדי להגיע להסדר כזה, יש לשכנע את התביעה לשנות את האישום מסעיף 428 לסעיף 192 (איומים). רק לאחר השינוי, התיק הופך לכזה שניתן לסגור בהסדר וללא הרשעה.
כן. סעיף 428 כולל מפורשות איום בפגיעה ב"צנעת הפרט". איום בפרסום מידע אישי או אינטימי כדי להשיג כסף או טובת הנאה הוא ליבת עבירת הסחיטה באיומים. במקרים מסוימים, הדבר יטופל גם תחת החוק למניעת הטרדה מינית.
ההבדל טמון באמצעי. סחיטה באיומים (סעיף 428) מתבצעת באמצעות מסר מאיים (מילולי או בהתנהגות), בעוד סחיטה בכוח (סעיף 427) כוללת שימוש פיזי באלימות כלפי הקורבן. שני המקרים נחשבים לעבירות פשע חמורות עם עונשים דומים.
הדבר החשוב ביותר הוא לא להיכנע לדרישות ולא לשלם, שכן תשלום בדרך כלל גורר דרישות נוספות. יש לתעד את כל התכתובות, לא למחוק הודעות, ולפנות לייעוץ משפטי של עורך דין פלילי בהקדם האפשרי כדי לנהל את המגע מול המשטרה ורשויות הסייבר.
