רבות ממשרות האבטחה בישראל דורשות נשיאת נשק. על מנת לעבוד כמאבטח נושא נשק יש צורך בהוצאת רישיון נשק ארגוני. סמכות הוצאת רישיון נשק ארגוני מופקדת בידי האגף לרישוי כלי יריה במשרד לביטחון הפנים במסגרת חוק "כלי הירייה, תש"ט-1949". רישיון נשק ארגוני הוא תנאי לעבודה בתפקידי אבטחה שונים וללא קבלת הרישיון מפקיד רישוי כלי הירייה לא יכול המאבטח לבצע את עבודתו.
פרוצדורת קבלת נשק ארגוני
טרם הגשת הבקשה לרישיון נשק ארגוני יש לעמוד בשלושה תנאי סף:
1. תושבות– על המבקש להיות אזרח מדינת ישראל או תושב קבע בישראל מעל ל-3 שנים לפחות.
2. גיל- על המבקש להיות בגיל 27 ומעלה.
לבוגרי שירות צבאי – גיל 20 ומעלה.
לבוגרי שירות לאומי או שירות אזרחי – גיל 21 ומעלה.
3. שפה- ידיעת השפה העברית (קרוא וכתוב).
במידה ועומד המבקש בתנאי סף אלו, עליו להגיש בקשה לקבלת רישיון נשק ארגוני מטעם מקום העבודה. ניתן להיעזר בעו"ד מומחה לצורך הגשת הבקשה.
תהליך הבקשה וקבלת הרישיון עצמו מורכב מהשלבים הבאים:
א. מילוי הטופס הנדרש ע"י האגף לרישוי כלי ירייה בצירוף המסמכים הנדרשים בטופס הבקשה והגשתם לחברה המעסיקה או למטווח ההכשרה.
ב. מעבר בדיקת כשירות נפשית ע"י פסיכולוג באחד המכונים המורשים של אגף רישוי כלי הירייה. מטרת הבדיקה הנפשית היא וידוא כי רק בעלי הכשירות הנפשית יהיו רשאים לשאת נשק במסגרת תפקידם וכדי למנוע מתן נשק למבקשים אשר עלולים לסכן את עצמם או את הציבור בנשיאת הנשק.
ג. מעבר הכשרה במטווחי ההכשרה המאושרים בהתאם לאופי משימת האבטחה. הכשרה זו כוללת חומר עיוני וגם חומר מעשי במטווחים. את ההכשרה ניתן להתחיל רק לאחר העמידה בתנאי הסף, הגשת המסמכים ומעבר של בדיקת הכשרות הנפשית.
לאחר העמידה בכל השלבים הנ"ל ובסיום ההכשרה בהצלחה יקבל המבקש רישיון וספח זמניים. בהמשך יונפק לו רישיון קבע באישור פקיד מטעם אגף כלי הירייה.
דחיית הבקשה לקבלת רישיון נשק ארגוני או ביטול רישיון הנשק ע"י פקיד אגף כלי הירייה
לפי חוק כלי הירייה, תש"ט-1949 פקיד רישוי כלי הירייה רשאי בכל עת להורות על ביטול או דחייתו של מתן רישיון הנשק הארגוני (פקיד הרישוי מוסמך לעניין הרישיונות לפי ס' 11 לחוק).
לעיתים, בהמלצת משטרת ישראל או בהמלצת משרד הבריאות פסיכולוג אשר בחן את המועמד יכול להחליט פקיד כלי הירייה לדחות את בקשת קבלת הרישיון או לבטל רישיון נשק קיים.
על החלטה זו של פקיד הרישוי ניתן להגיש ערר לממונה על אגף כלי הירייה, בתוך 45 יום ממועד קבלת ההודעה. זכות זו, היא במסגרת החוק לכלי יריה, תש"ט-1949 סעיף 12(ג1)1:
"הרואה עצמו נפגע מהחלטת רשות מוסמכת כמשמעותה בסעיף 11(2) (להלן – ההחלטה), רשאי להגיש עליה ערר בכתב, תוך 45 ימים ממועד קבלתה, בפני מי שהשר ימנה לעניין זה (להלן-הממונה) "
ערר שהוגש עקב ביטול או דחיית רישיון בהמלצת המשטרה יועבר לתגובתו של קצין משטרה בכיר שמונה ע"י המפכ"ל לעניין זה.
ערר שהוגש עקב ביטול או דחיית רישיון בהמלצת משרד הבריאות יועבר לתגובתו של מנהל משרד הבריאות או וועדת בדיקה לעניין הכשירות הנפשית (לפי נסיבות המקרה).
על הגוף הממליץ להעביר את תגובתו לידי הממונה ועל הממונה להחליט בערר בתוך 45 יום מהיום שהגיע הערר לידיו (סעיף 12(ג1) לחוק).
מומלץ להסתייע בעו"ד פלילי מנוסה אשר יבחן את החלטת הדחייה ו/או ביטול רישיון הנשק ויגיש הודעת ערר מנומקת לצורך קבל רישיון הנשק. הודעת הערר תופנה כאמור לממונה על כלי ירייה באותו מחוז.
מה ניתן לעשות במידה והערר נדחה
כאמור, החלטה בעניין רישוי הנשק וההחלטה בגין דחיית הערר היא החלטה מנהלית. על החלטה מנהלית ניתן לפנות לביהמ"ש המחוזי בשבתו כביהמ"ש לעניינים מנהליים (במסגרת חוק "בתי משפט לעניינים מנהליים, תש"ס-2000).
עתירה מנהלית יכולה לבחון את ההחלטה של הרשות המוסמכת ולתת סעדים שונים למבקש הרישיון במסגרת העתירה וכמו כן, יכולה לשנות את החלטת ביטול או דחיית רישיון הנשק.
לסיכום,
קבלת רישיון לנשיאת נשק יכולה להיות הליך מסורבל. מומלץ לפנות לעו"ד פלילי מנוסה, המומחה בתחום כלי הירייה כבר בשלב הראשוני, דבר אשר יכול לפשט את התהליך.
כאשר כבר מתקבלת בקשת דחייה של הבקשה הראשונית לקבלת רישיון או אז מומלץ להיוועץ עם עורך דין אשר מכיר את הדרכים והנהלים לקבלת הרישיון ויודע לנמק בצורה משפטית ונכונה מדוע יש ליתן את רישיון הנשק המבוקש. היוועצות בעורך דין אשר מכיר את נהלי אגף כלי הירייה יכול לעזור ולהגיש את הבקשות כך שהסיכוי להשבת רישיון הנשק יגדל באופן משמעותי.
עו"ד סיוון כהן הינה עו"ד מומחית בתחום, בעלת הצלחות רבות בהשבת רישיון נשק, בהגשת עררים על החלטות פקיד כלי ירייה וכן, בהגשת עתירות מנהליות בגין החלטות של ממונה על כלי ירייה.
