עבירת קבלת דבר במרמה

מהי עבירת קבלת דבר במרמה?

סעיף 414 לחוק העונשין מגדיר את רכיבי העבירה:

"דבר" יכול שיהיה: מקרקעין, מטלטלין, זכות או טובת הנאה כלשהי.

"מרמה" מוגדרת כ: "טענת עובדה בענין שבעבר, בהווה או בעתיד, הנטענת בכתב, בעל פה או בהתנהגות, ואשר הטוען אותה יודע שאינה אמת או שאינו מאמין שהיא אמת." מכאן ניתן להסיק כי לשם ביצוע העבירה נדרש יסוד נפשי של מודעות. ולכן, במידה והאדם אינו מודע לכך שמדובר בטענה שאינה טענת אמת לא יהיה ניתן להרשיע אותו בגין עבירה זו.

בהמשך בס' 438 החוק מדגיש לעניין העבירה כי "קבלת דבר" יכולה להתקיים גם אם הבעלות על הדבר אינה הועברה אל המקבל. כמו-כן, הסעיף מדגיש כי אין זה  משנה אם הדבר נתקבל עבור עושה העבירה עצמה או עבור אדם אחר, אם הדבר נתקבל בשביל עושה המעשה או בשביל אחר או אם נתקבל הדבר ע"י העושה או ע"י אחר. (אחר יכול להיות למשל מקורבו של העושה).

מהו העונש בגין ביצוע עבירה של קבלת דבר במרמה?

עונשו של המקבל דבר במרמה כמוגדר בסעיף415 לחוק העונשין, הינו מאסר 3 שנים. אמנם, כאשר העבירה נעשתה בנסיבות מחמירות דינו מאסר 5 שנים. הנסיבות המחמירות אינן קבועות בחוק ולרוב מדובר בפרטים הנלווים לעבירה אשר מוסיפים לחומרת המעשה הפלילי, למשל: מעורבות קטינים, מעשה פלילי חוזר ונשנה, ביצוע העבירה בנוסף לעבירה אחרת וכו'.

מדוע נחשבת עבירת קבלת דבר במרמה כחמורה ביותר?

מטרתה של הענישה הפלילית הינה בעיקרה אכיפה של אינטרסים חברתיים מוגנים על מנת לשמור על חיים ציבוריים תקינים. האינטרסים החברתיים המוגנים בבסיס עבירת קבלת דבר במרמה, כפי שנקבע בפסיקה לא אחת ( ע"פ 8573/96 מרקדו נ' מדינת ישראל, ע"פ 752/90 ברזל נ' מדינת ישראל) הם חופש הפעולה וחופש הבחירה של המרומה שנלקח ממנו שעה שהעבירה מבוצעת. מדובר באינטרסים חברתיים ממעלה ראשונה ועל כן העבירה נתפסת כחמורה ביותר.

כיצד הדבר בא לידי ביטוי בפסיקת בית המשפט?

בשלל פסקי הדין שעוסקים בנושא, נראה כי המונח "דבר" מקבל ע"י בית המשפט פרשנות נרחבת ביותר. כמעט כל דבר מוחשי יכול להחשב כ"דבר" לצורך קיום העבירה. לדוגמא, בפרשת אל שעיבי (אל שעיבי נ' מדינת ישראל 499/72) ובפרשת דנינו (דנינו נ' מדינת ישראל 817/76) קבע בית המשפט כי יחסי מין יכולים להחשב כטובת הנאה ולכן הם דבר אותו ניתן לקבל במרמה:

בפרשת אל שעיבי (אל שעיבי נ' מדינת ישראל 499/72)- הנאשם דרוזי שהיה נשוי ואב לשניים הכיר יהודיה קטינה כבת 16 והתחזה ליהודי ואף הבטיח לה כי יינשא עימה זאת על מנת שתקיים עימו יחסי מין.

בפרשת דנינו (דנינו נ' מדינת ישראל 817/76)- הנאשם הציג את עצמו כגרוש כאשר היה נשוי ואב לילדים. התובעת אשר האמינה לדבריו כי הוא עתיד להנשא לה ולכן נעתרה לקיים עימו יחסי מין.

עוד יצויין כי בית המשפט בפרשת ברזל (ע"פ 752/90ברזל נ' מדינת ישראל) קבע כי אין דרישה שיגרם נזק למרומה כדי שהעבירה תתקיים – "כשם שטובת ההנאה שמקבל המרמה אינה חייבת להתבטא ביתרון או בהישג חומריים, כך אין לראות כתנאי-בל-יעבור כי נגרמו למרומה, בעטייה של המרמה, נזק או הפסד מוחשיים. חזות הכול בעבירה של קבלת דבר במירמה הינה ביתרון או בהישג למרמה, ולא בחסר למרומה"

במידה ונחשדת בביצוע עבירה מסוג קבלת דבר במרמה, הוגש נגדך כתב אישום בגין עבירה זו, פנה ישירות לעו"ד פלילי מנוסה אשר יתן לך ליווי וייעוץ מקצועי. עו"ד סיוון כהן בעלת ניסיון רב בייצוג חשודים ונאשמים בעבירות מרמה.