נתפסתם על נהיגה תחת השפעת אלכוהול? רישיון הנהיגה שלכם נפסל למשך שנתיים או יותר? הנהיגה בשכרות הפכה במדינתו לתופעה שכיחה במיוחד, כשמידי יום אנו מדווחים על קטל בכבישים בעקבות תאונות דרכים.
מדובר בתופעה שבשנים האחרונות נחשבת למגפה של ממש, ועל מנת למגרה, נחקקו חוקים קפדניים וננקטות פעולות לאכיפה מוגברת, שאחת הבולטות והמוכרות שבהן היא הביקורת המשטרתית לצורך בדיקת שכרות.
עו"ד פלילי סיוון כהן, המתמחה בתחום המנהלי, בתחום הפלילי ודיני התעבורה, מציינת שהמחוקק קבע באופן גורף שהעונש המינימלי בגין נהיגה תחת השפעת אלכוהול הוא, לכל הפחות, שלילת הרישיון למשך שנתיים, בין אם הנהג נתפס נוהג כשהוא שיכור כלוט ובין אם נתפס לאחר שתיית כוסית אחת בלבד, דהיינו, ענישה חמורה וזהה.
המטרה: לאתר קצה החוט שיוביל להקלה בעונש ואף לזיכוי מוחלט של הנהג
עורכת הדין סיוון כהן מסבירה שבמידה ונתפסתם על נהיגה תחת השפעת אלכוהול, אזי כדאי להיוועץ בעו"ד המתמחה בדיני התעבורה כבר במפגש הראשוני שלכם עם רשויות החוק, היות ועו"ד המתמחה בתחום ידע לבחון בדקדקנות את כל הפעולות שבהן נקטה המשטרה במהלך שלבי בדיקת השכרות, זאת במטרה לאתר בתוך כל אלו את קצה החוט שעשוי להוביל להקלה בעונש, ולעתים אף לזיכוי מוחלט של הנהג מאותה העבירה המיוחסת לו.
עורכת הדין סיוון כהן מציינת שבמקרים שבהם נערכת לנהג בדיקת נשיפה, ותוצאותיה מעידות על שכרות בשיעור הנמוך מהמידה הקבועה בחוק, הוא יתוחקר במקום שבו נתפס ויזומן לדין בגין נהיגה בשכרות, זאת במידה ואין לו היסטוריה של עבירות תעבורה קודמות והוא אינו מוגדר כנהג חדש.
נהיגה תחת השפעת אלכוהול ומהו נהג שיכור על פי הגדרת החוק
בכל יתר המקרים, מוזמן הנהג שנחשד בנהיגה תחת השפעת אלכוהול לחקירה בתחנת המשטרה, כשבסיומה מתקבלת ההחלטה האם לשחררו או שמא ישנו אינטרס ציבורי במעצרו. על פי סעיף 64 ב לפקודת התעבורה, נהג שיכור מוגדר כמי ששותה משקה משכר במהלך נהיגה או בהיותו ממונה על רכב. סעיף 169 א לתקנות התעבורה מגדיר את ריכוז אלכוהול הקובע לעניין הוכחת השכרות.
עם זאת, ישנם נהגים לגביהם קבע המחוקק רף מחמיר יותר, כמו, לדוגמה, נהג צעיר שטרם מלאו לו 24 שנים, נהג חדש או נהג ברכב ציבורי. חשוב להדגיש שנהג המסרב לעריכת בדיקת שכרות, הוא ייחשב לפי פקודת התעבורה כמי שעובר עבירה של נהיגה בשכרות, גם בנסיבות שבהן אינו שיכור.
כל מה שחשוב לדעת על נהיגה תחת השפעת אלכוהול
רבים מקרב הנהגים אינם מודעים לכך שמבחינת החוק ישנו הבדל גדול בין עבירה של נהיגה בשכרות לעבירה של נהיגה תחת השפעת אלכוהול. עורכת הדין סיוון כהן מסבירה שהעונשים הקבועים בחוק על נהיגה בשכרות כוללים שלילת הרישיון לתקופת מינימום של שנתיים, זאת בנוסף לעונשים אחרים דוגמת שלילת רישיון על תנאי, קנסות ואו מאסר על תנאי.
יתרה מכך, מי שנתפס כבר בעבר כשהוא נוהג בשכרות וזוהי למעשה העבירה השנייה שלו, רישיונו צפוי להישלל לתקופה מינימלית של ארבע שנים. בהקשר זה, חשוב להבהיר כי עונשי המינימום אינם מאפשרים לשופטים להפחית בעונש מתחת למינימום הקבוע בחוק. לפיכך, במידה והנכם מואשמים בעבירה של נהיגה בשכרות, מוטב שתיוועצו בעורך דין תעבורה.
המקרים שבהם יואשם הנהג בעבירה של נהיגה בשכרות
החוק בישראל קובע שנהג ייחשב שיכור במידה ושיעור האלכוהול בדמו גבוה מ- 50 מיליגרם ב- 100 מיליליטר דם, או ששיעור האלכוהול בליטר של אוויר נשוף גבוה מ- 240 מיקרוגרם.
מאחר ורמת המהימנות של בדיקת הינשוף הנה מוגבלת, משטרת ישראל מגישה כתבי אישום בגין נהיגה בשכרות רק כששיעור האלכוהול בליטר אוויר נשוף גבוה מ- 290 מיקרוגרם, זאת במטרה להימנע מטעויות.
נהג ייחשב שיכור גם במקרה שבו נמצא בגופו סם מסוכן או תוצרי חילוף החומרים של הסם, או שנתפס שותה משקה משכר במהלך נהיגתו או בשעה שהוא ממונה על הרכב. בשאר המקרים יוגשו כתבי אישום כנגד נהגים על עבירה של נהיגה תחת השפעת אלכוהול.
נהיגה בשכרות: המקרים שבהם מומלץ להותיר על כנו את סעיף האישום
העונש שקובע החוק על נהיגה תחת השפעת אלכוהול הוא פסילת הרישיון לתקופת מינימום של 3 חודשים. יוצא אפוא שבמידה והנהג מואשם בנהיגה בשכרות, שינוי סעיף האישום לנהיגה תחת השפעת אלכוהול עשוי להוביל להפחתה משמעותית בעונש.
ואף על פי כן, במקרים מסוימים מומלץ להותיר על כנו את סעיף האישום על נהיגה בשכרות ולא לפעול לשינויו, כמו למשל במצב של תאונת דרכים עם הרוגים, שאם לא כן, עלול הנהג להיות מואשם בהריגה, שהעונש בגינה עומד על מאסר עד 20 שנים.
בגרימת מוות ברשלנות, לעומת זאת, עומד העונש על מאסר עד 3 שנים. זוהי דוגמה קלאסית מדוע כדאי שלא להקל ראש גם במקרה שמואשמים בנהיגה תחת השפעת אלכוהול, אלא להיוועץ בעורך דין פלילי מנוסה המתמחה בתחום.
