נהיגה בזמן פסילה

עבירת נהיגה בזמן פסילה נחשבת לעבירה תעבורתית חמומרה. בניגוד לעבירות תנועה רבות הנובעות מחוסר תשומת לב רגעית, נהיגה בזמן פסילה נעשית (לרוב) ביודעין ובכוונה. בהתאם לכך מערכת המשפט רואה בעבירה זו לא רק סיכון בטיחותי מובהק, אלא גם פגיעה ישירה באושיות שלטון החוק. כפי שקבע השופט לוי, נהג כזה

"מסכן… את שלום הציבור… הוא מבטא זלזול בצווים של בית-המשפט. הוא מוכיח, כי לא ניתן להרחיק אותו נהג מהכביש כל עוד הדבר תלוי ברצונו הטוב".

בשל חומרתה, הענישה בגין עבירה זו היא מחמירה וכוללת במקרים רבים עונשי מאסר בפועל, גם למי שזוהי הרשעתו הראשונה בעבירה זו.

 

מהי עבירת נהיגה בזמן פסילה על פי החוק?

האיסור על נהיגה בזמן פסילה מעוגן בסעיף 67 לפקודת התעבורה. הסעיף אומר כך:

"מי שהודע לו שנפסל מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה, וכל עוד הפסילה בתקפה הוא נוהג ברכב שנהיגתו אסורה בלי רשיון לפי פקודה זו, או מי שנוהג בניגוד לתנאים שנוספו ברשיונו כל עוד הם בתקפם, או מי שהודע לו כי נפסל מהחזיק ברשיון רכב וכל עוד הפסילה בתקפה הוא משתמש באותו רכב או מרשה להשתמש בו, או מי שנהג או הרשה לאחר לנהוג ברכב בניגוד להודעת איסור שימוש או צו איסור שימוש, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס מאה אלף לירות, או שני הענשים כאחד".

כלומר  כדי להרשיע אדם בעבירה של נהיגה בזמן פסילה, על התביעה להוכיח מעל לכל ספק סביר את התקיימותם של שלושה יסודות מצטברים:

קיומה של פסילה בתוקף

ראשית, יש להוכיח כי רישיון הנהיגה של הנאשם אכן נפסל על ידי גורם המוסמך לכך. הפסילה חייבת להיות בתוקף במועד שבו בוצעה הנהיגה.

הודעה כדין על הפסילה

כדי להרשיע בנהיגה בזמן פסילה לא מספיק שהנהג נפסל, ועל התביעה להוכיח כי הנהג קיבל הודעה על דבר הפסילה. עבירה זו היא עבירה של מחשבה פלילית, הדורשת ידיעה ממשית של הנהג על כך שהוא נוהג תחת פסילה. הפרוצדורה לכך נקבעה בסעיף 239ב לחוק סדר הדין הפלילי:

"לעניין עבירה של נהיגה בזמן פסילה מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה בלבד, לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה, נשלחה הודעה על גזר דין שבו הוטלה הפסילה או הודעה על ההחלטה בדבר הפסילה עד תום ההליכים בדואר רשום, רואים אותה כאילו הומצאה כדין, וכאילו הודע לנמען על הפסילה לפי סעיף 67 האמור גם בלא חתימה על אישור מסירה כאמור בסעיף 237, אף אם לא התקיימו הוראות סעיף 237(ג), זולת אם הוכיח הנאשם כי לא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלה, ואם התקיימו כל אלה:

(1)  חלפו 15 ימים מיום משלוח ההודעה;

(2)  הנאשם הוזמן לדיון בבית משפט לפי סעיף 237 או בעל-פה לפי סעיף 97;

(3)  ההזמנה לדיון כאמור בפסקה (2) כללה אזהרה, בכתב או בעל-פה, לפי העניין, שבמועד הדיון עשויה להתקבל החלטה בדבר פסילה, וכן הודעה בדבר תחולת החזקה לפי סעיף זה אם הנאשם לא יתייצב לדיון;

(4)  הדיון בעניין כאמור בפסקה (2) הסתיים באותו מועד, או שמועד הדיון שונה לבקשת הנאשם;

(5)  בטופס אישור המסירה של דבר הדואר שהוחזר מולאו פרטי מוסר ההודעה, המען והמועד שבהם היא נמסרה או הטעם לאי-ביצוע המסירה".

בדומה לאזורים נוספים במשפט, גם כאן ישנה חזקה של ידיעה, והיא כאשר ההודעה נשלחה אל הנאשם בדואר רשום.

אם נהג נשפט בהיעדרו ופסק הדין הפוסל את רישיונו לא נמסר לו כדין, או אם קצין משטרה לא החתים אותו כראוי על טופס הפסילה המנהלית, ייתכן שלא ניתן יהיה להוכיח את יסוד ה"ידיעה". במצב כזה, שבו הנהג לא היה מודע לפסילה, יהיה קושי לבסס הרשעה בנהיגה בזמן פסילה.

מעשה הנהיגה בפועל

היסוד האחרון הוא הוכחת הפעולה הפיזית: שהנאשם אכן נהג ברכב מנועי בזמן שהפסילה הייתה בתוקף והוא היה מודע לה. זאת ניתן להוכיח אם הנאשם נתפס על ידי שוטר בזמן הנהיגה, או אם צולם נוהג וכדומה.

 

מי הגורמים המוסמכים לפסול רישיון נהיגה?

נהיגה בזמן פסילה מתייחסת להפרת החלטה של כל אחד מהגורמים הבאים:

• בית המשפט: הגורם הנפוץ ביותר, הפוסל רישיונות כחלק מענישה על עבירות תעבורה, ולעיתים גם על עבירות פליליות אחרות שבוצעו תוך שימוש ברכב.
• משטרת ישראל: קצין משטרה מוסמך להורות על פסילה מנהלית של רישיון נהיגה לתקופה של 30, 60 או 90 ימים, בגין עבירות חמורות כגון נהיגה בשכרות, מהירות מופרזת או מעורבות בתאונת דרכים. פסילה בידי קצין מכונה פסילה מנהלית.
• משרד הרישוי: רשות הרישוי פוסלת רישיונות נהיגה, בדרך כלל לתקופה של שלושה או תשעה חודשים, לנהגים שצברו לחובתם 36 נקודות תעבורה או יותר.
• המכון הרפואי לבטיחות בדרכים (המרב"ד): גוף זה יכול להמליץ על פסילת רישיון מטעמים של אי-כשירות רפואית או נפשית לנהיגה.
• בית דין צבאי: גם לבית דין צבאי יש סמכות לשלול רישיון נהיגה של חייל שהורשע בעבירות תעבורה.

לעניין העבירה של נהיגה בזמן פסילה, החוק אינו מבחין בחומרת העבירה בין נהיגה בפסילה שהטיל בית משפט לבין כזו שהטיל קצין משטרה או משרד הרישוי. בכל המקרים, מדובר בהפרה של החלטת רשות מוסמכת.

 

מדוע מערכת המשפט רואה עבירה זו בחומרה כה רבה?

הגישה המחמירה של בתי המשפט נובעת מכמה רציונלים מצטברים, המראים כי עבירה זו חורגת מתחום דיני התעבורה ונוגעת בליבת שלטון החוק. בראש ובראשונה, קיים  הזלזול המופגן בהחלטות שיפוטיות: נהג הבוחר לעלות על ההגה למרות שרישיונו נפסל, למעשה "מרוקן מתוכן את תכלית הענישה". במעשהו, הוא מוכיח כי החלטות בית המשפט והחוק אינם נר לרגליו, ובכך פוגע באושיות המשפט.

מעבר לכך, קיימת המסוכנות המוגברת לציבור. הרי הפסילה המקורית הוטלה על הנהג מכיוון שכבר הוכיח כי הוא מהווה סיכון למשתמשי הדרך. כאשר הוא חוזר לנהוג למרות האיסור, הוא מוכיח פעם נוספת את מסוכנותו ואת חוסר יכולתו לציית לכללים הבסיסיים ביותר. ולבסוף, ישנן ההשלכות הכלכליות והביטוחיות: נהג הפסול מנהיגה אינו מכוסה בביטוח חובה, ובמקרה של תאונה עם נפגעים, הפיצוי לנפגעים עלול להיות מוטל על קופת הציבור (באמצעות קרן "קרנית"), ולא על חברת הביטוח.

 

הענישה הצפויה בגין נהיגה בזמן פסילה

העונש המרבי הקבוע בחוק על נהיגה בזמן פסילה הוא שלוש שנות מאסר. בפועל, בתי המשפט נוטים להטיל עונשי מאסר, בין אם לריצוי מאחורי סורג ובריח ובין אם בדרך של עבודות שירות, גם על נאשמים שזו הרשעתם הראשונה בעבירה זו. הענישה היא תמיד אינדיבידואלית ותלויה בנסיבות המקרה והנאשם, אך ניתן להצביע על מספר גורמים המשפיעים על חומרת העונש:

• עבר תעבורתי ופלילי: נהג בעל עבר עשיר, ובמיוחד הרשעות קודמות בנהיגה בפסילה, צפוי לעונש מאסר משמעותי בפועל.
• נסיבות ביצוע העבירה: האם הנהיגה בפסילה לוותה בעבירות נוספות? האם הייתה מעורבות בתאונת דרכים?
• מספר ההרשעות הקודמות: נהג שנתפס נוהג בפסילה בפעם השנייה או השלישית צפוי לעונש חמור בהרבה ממי שנתפס בפעם הראשונה.

לצד עונש המאסר, בתי המשפט מטילים בדרך כלל גם עונשים נלווים, הכוללים פסילת רישיון לתקופה ממושכת (לעיתים לשנים רבות), מאסר על תנאי וקנס כספי משמעותי.

 

קווי הגנה אפשריים וחשיבותו של ייצוג משפטי

גם במצבים של נהיגה בזמן פסילה, הגנה משפטית מקצועית יכולה לעשות את ההבדל בין זיכוי להרשעה, או לפחות להביא להקלה משמעותית בעונש. קו ההגנה המרכזי מתמקד ביסוד הידיעה. עורך דין מנוסה יבחן בקפידה את חומר החקירה כדי לבדוק האם התביעה יכולה להוכיח שהנהג אכן קיבל הודעה על הפסילה כדין. בנוסף, ניתן לבחון פגמים פרוצדורליים בהליך הפסילה עצמו, או להציג נסיבות אישיות מקלות שעשויות להוביל להסדר טיעון מקל עם התביעה.

 

התמודדות עם אישום של נהיגה בזמן פסילה לבד, ללא ייצוג משפטי, היא הימור מסוכן שעלול להסתיים באובדן החירות. זוהי עבירה מורכבת עם השלכות מרחיקות לכת, והיא דורשת טיפול של עורך דין המתמחה בדיני תעבורה. אם הואשמתם בעבירה של נהיגה בזמן פסילה, אל תהססו. פנייה מוקדמת למשרדה של עורכת הדין סיון כהן תבטיח שתקבלו ייעוץ מקצועי, בחינה מעמיקה של התיק וגיבוש אסטרטגיית הגנה מנצחת, במטרה להגן על רישיון הנהיגה ועל חירותכם.