כתב אישום הנו כתב טענות שנערך מטעם הרשות התובעת ומוגש לבית המשפט. בעת הגשתו לבית המשפט מסתיים שלב החקירה הפלילית ונפתח שלב המשפט הפלילי וההעמדה לדין. בהליך פלילי, כשהתביעה מגיעה להחלטה להגיש כתב אישום, משמע שיש בידיה די ראיות שהחשוד אכן אשם בעבירות המיוחסות לו ואשמתו ניתנת להוכחה בבית המשפט.
עורכת הדין סיוון כהן מציינת שעם הגשת כתב האישום הופך החשוד לנאשם, כשמבחינה מטפורית עובר הכדור למגרש של המדינה, ומנגד עובר הנאשם למגננה בהליך שלא פעם עלול להיות דורסני. בהקשר זה, ראוי להבהיר שהסטטיסטיקה מראה ששיעור התיקים שבהם הפרקליטות חוזרת בה מכתב האישום עומד על 4% בלבד, נתון הממחיש יותר מכול את חשיבות הייצוג על ידי עו"ד פלילי מנוסה.
חזרת התביעה מכתב האישום
כתב האישום מורכב מכמה חלקים, בהם פרטים מזהים של הנאשם, הגורם שהגיש את התביעה ובית המשפט שבו עתיד המשפט להתקיים. החלק העובדתי כולל עובדות הנוגעות לדבר העבירה. כתב האישום כולל גם הוראות חיקוק רלוונטיות ורשימת עדים מטעם התביעה. באופן כללי, ניתן למנות שני תרחישים משפטיים שונים שיכולים להוביל לביטול או חזרה מכתב אישום.
במקרה הראשון חוזרת בה התביעה מכתב האישום על בסיס הסכמות בינה לבין סנגורו של הנאשם והפניית בקשת הביטול לבית המשפט. במקרה השני מבוטל כתב האישום על ידי בית המשפט בעקבות טענה משפטית מצד עוה"ד של הנאשם, זאת ללא הסכמה או בניגוד לעמדתה של התביעה.
טענות מקדמיות שמובילות לביטול כתב האישום ללא הסכמת התביעה
באופן תאורטי, מוסמך התובע לחזור בו מכתב האישום (ולעתים אף מאישום ספציפי בכתב האישום) כל עוד לא הודה הנאשם בעובדות שעשויות להרשיעו בעת מתן המענה לאותו כתב אישום, או לחלופין במידה ולא דיי בעובדות שבהן הנאשם הודה כדי להרשיעו. מכאן ניתן להבין עד כמה חשוב להיוועץ בעורך דין פלילי בטרם תגובת הנאשם בבית משפט לכתב האישום.
כאמור, התביעה חוזרת בה מכתב האישום במקרים נדירים בלבד שבהם מצליח סנגורו של הנאשם לשכנע בכך את התובע (כמו לדוגמה ראיות חדשות ואו התפתחויות משמעותיות בתיק). כמו כן, קיימות בדין כמה טענות מקדמיות שיכולות להביא לביטול כתב האישום ללא הסכמת התביעה וללא התייחסות לסוגיית חפותו או אשמתו של הנאשם כגון חוסר סמכות עניינית או מקומית, מציאת פגם בכתב האישום, התיישנות, הגנה מן הצדק ועוד.
