לכל אסיר, למעט אסיר עולם, עומדת הזכות להגיש בקשה לשחרור על תנאי ממאסר, זאת בתנאי ושתקופת המאסר היא מעל לשישה חודשים, ולאחר שהאסיר ריצה לכל הפחות שני שלישים מהמאסר. השיקולים העיקרים שמנחים את ועדת השחרורים הם רמת המסוכנות של האסיר לשלום הציבור והתנהגותו בין כותלי הכלא במהלך ריצוי המאסר.
עורכת הדין סיוון כהן מסבירה שוועדת שחרורים (המוכרת גם בשם "ועדת שליש") מורכבת משופט (לעתים שופט בדימוס), קצין שב"ס ושני נציגי ציבור נוספים בעלי רקע והכשרה בתחום הפסיכולוגיה, הסוציולוגיה או הקרימינולוגיה. ראוי לציין שנציג השב"ס יכול אמנם להיות נוכח בדיון ואף להשמיע את דעותיו בפני חברי הוועדה, אולם אין לו זכות הצבעה.
השיקולים המונחים על כפות המאזניים במהלך הדיון בוועדה
הדיון שמתקיים באותה ועדות שחרורים הוא בהתאם לאמות מידה מסוימות מוגדרות מראש, שהעיקרית שבהן מתייחסת, כאמור, למידת מסוכנותו של האסיר לשלום הציבור. הוועדה מניחה על כפות המאזניים גם את חומרת העבירה שבגינה מרצה האסיר את עונש המאסר, וכן את התנהגותו בעת ריצוי מאסרו.
לפיכך, גם כשמדובר בעבירה חמורה, כמו תיק פלילי, יכולים בוועדה לאשר את הבקשה לשחרור מוקדם במידה וישנה התרשמות לשינוי דרכו של האסיר מעולם הפליליים. עורכת הדין סיוון כהן מציינת שהחלטת הוועדה נסמכת במידה לא מבוטלת על חוות דעת חיצונית וכן על עברו של האסיר, כמו לדוגמה אישומים נוספים שעומדים כנגדו, הרשעות קודמות או ריצוי קודם של עונש מאסר בגין עברות כאלו ואחרות.
ועדות שחרורים: נחיצותו וחשיבותו של הסיוע המשפטי
עורכת הדין סיוון כהן מוסיפה שבאופן תאורטי יכול, אמנם, האסיר להגיש בעצמו את הבקשה לשחרור מוקדם, ולכן מתעוררת השאלה בנוגע לנחיצותו של הסיוע המשפטי בכל הליך זה. התשובה נעוצה בכך שאותה ועדת שחרורים כפופה אל גורמי האכיפה ומציבה לנגד עיניה את האינטרס הטהור שלה ולאו דווקא את האינטרס של האסיר.
הכנת הבקשה באופן מקצועי והצגת המציאות בדרך שמטיבה עם האסיר, עשויים להוות במקרים רבים משקל מכריע בקבלת ההחלטה. הוועדה נסמכת על התסקיר של עורך הדין ומתייחסת לעצם הסיוע משפטי כמעין אבן בוחן המעידה על רצון האסיר לשינוי דרכו והשתלבותו מחדש בחברה, תוך שהוא מתנהל וחי בה באופן נורמטיבי.
