החוק שחרור על תנאי ממאסר קובע שלכל אסיר עומדת הזכות להגיש בקשה לשחרור מוקדם בפני ועדת שחרורים, כשהשיקול המרכזי שמנחה את ועדות השחרורים למיניהן נוגע לרמת המסוכנות של האסירים לציבור. עורכת הדין סיוון כהן מסבירה שוועדות שחרורים מורכבות משופט (לעתים שופט בדימוס), נציג מטעם שירות בתי הסוהר ונציגי ציבור עם רקע והכשרה של שנתיים לכל הפחות בפסיכולוגיה, סוציולוגיה ואו קרימינולוגיה.
עורכת הדין סיוון כהן מוסיפה שבניגוד לנציגים האחרים, הנציג מטעם שירות בתי הסוהר רשאי להשתתף בוועדה ולהשמיע את דעותיו, אולם אין לו זכות הצבעה. הגשת בקשות לשחרור מוקדם בגין התנהגות טובה חלה על אסירים ששהו במעצר מעל לחצי שנה, אם לצורכי השלמת החקירה ואם מכל סיבה אחרת, והם מרצים מאסר בפועל ומיצו שני שלישים לפחות מתקופת המאסר שנגזרה עליהם.
אמות המידה שלפיהן פועלות ועדות שחרורים
ועדת השחרורים דנה בשחרורו המוקדם של האסיר בהתאם לאמות מידה מוגדרות מראש, שהעיקרית שבהן מתייחסת, כאמור, למידת המסוכנות של האסיר לשלום הציבור, תוך התחשבות בנסיבות המקרה, אופייה של העבירה שבגינה מרצה האסיר עונשו, כמו גם עבירות והרשעות קודמות אישומים נוספים.
גורם נוסף שעשוי להשפיע ב-ועדות שחרורים נוגע להתנהגות האסיר במהלך ריצוי עונשו בין כותלי בית הכלא, כך שגם בנסיבות שבהן מדובר בעבירה חמורה, יכולה הוועדה לדון לחיוב את שחרורו המוקדם ממאסרו, על סמך התנהגותו החיובית של האסיר והתרשמות הוועדה שישנם סממנים המעידים על שינוי דרכו והתרחקות מעולם הפליליים. כל אלו נבחנים ונשקלים בקפידה לצורך קבלת ההחלטה האם לשלול או לאשר את בקשתו של האסיר לשחרור מוקדם.
הסתייעות בשירותיו של עו"ד לצורך הגשת הבקשה לשחרור מוקדם
כמו כן, לעתים קרובות נסמכות ועדות שחרורים על חוות דעת חיצוניות שתומכות בבקשה ומהוות משקל לא מבוטל בקבלת ההחלטה הסופית, בהן חוות דעת מטעם הרשות לשיקום האסיר (רש"א), חוות הדעת של הפסיכיאטר המחוזי או של הרשות לשיקום האסיר וכיוצא בזה.
יחד עם זאת, עורכת הדין סיוון כהן מציינת שגם בנסיבות שבהן התנהגותו של האסיר הנה מופתית על פי כל אמות המידה, עדיין מומלץ להסתייע בשירותיו של עו"ד לצורך הגשת הבקשה ולא להגישה באופן עצמאי, היות והוועדה מורכבת מקבוצת אנשי מקצוע ששמה לנגד עיניה את האינטרס הטהור וללא כל שאיפה לשחרורו המוקדם של האסיר.
עו"ד פרטי שנשכר לצורך זה ומבין מהו תיק פלילי, מכין את הבקשה באופן מקצועי המאפשר את הצגת המציאות בפני הוועדה בדרך המהווה משקל מכריע בהחלטה.