חשיבות הייצוג של עורך דין בפני ועדות שחרורים

החוק שחרור על תנאי ממאסר קובע שלכל אסיר עומדת הזכות להגיש בקשה לשחרור מוקדם בפני ועדת שחרורים, כשהשיקול המרכזי שמנחה את ועדות השחרורים למיניהן נוגע לרמת המסוכנות של האסירים לציבור. עורכת הדין סיוון כהן מסבירה שוועדות שחרורים מורכבות משופט (לעתים שופט בדימוס), נציג מטעם שירות בתי הסוהר ונציגי ציבור עם רקע והכשרה של שנתיים לכל הפחות בפסיכולוגיה, סוציולוגיה ואו קרימינולוגיה.

עורכת הדין סיוון כהן מוסיפה שבניגוד לנציגים האחרים, הנציג מטעם שירות בתי הסוהר רשאי להשתתף בוועדה ולהשמיע את דעותיו, אולם אין לו זכות הצבעה. הגשת בקשות לשחרור מוקדם בגין התנהגות טובה חלה על אסירים ששהו במעצר מעל לחצי שנה, אם לצורכי השלמת החקירה ואם מכל סיבה אחרת, והם מרצים מאסר בפועל ומיצו שני שלישים לפחות מתקופת המאסר שנגזרה עליהם.

 

אמות המידה שלפיהן פועלות ועדות שחרורים

ועדת השחרורים דנה בשחרורו המוקדם של האסיר בהתאם לאמות מידה מוגדרות מראש, שהעיקרית שבהן מתייחסת, כאמור, למידת המסוכנות של האסיר לשלום הציבור, תוך התחשבות בנסיבות המקרה, אופייה של העבירה שבגינה מרצה האסיר עונשו, כמו גם עבירות והרשעות קודמות אישומים נוספים.

גורם נוסף שעשוי להשפיע ב-ועדות שחרורים נוגע להתנהגות האסיר במהלך ריצוי עונשו בין כותלי בית הכלא, כך שגם בנסיבות שבהן מדובר בעבירה חמורה, יכולה הוועדה לדון לחיוב את שחרורו המוקדם ממאסרו, על סמך התנהגותו החיובית של האסיר והתרשמות הוועדה שישנם סממנים המעידים על שינוי דרכו והתרחקות מעולם הפליליים. כל אלו נבחנים ונשקלים בקפידה לצורך קבלת ההחלטה האם לשלול או לאשר את בקשתו של האסיר לשחרור מוקדם.

 

הסתייעות בשירותיו של עו"ד לצורך הגשת הבקשה לשחרור מוקדם

כמו כן, לעתים קרובות נסמכות ועדות שחרורים על חוות דעת חיצוניות שתומכות בבקשה ומהוות משקל לא מבוטל בקבלת ההחלטה הסופית, בהן חוות דעת מטעם הרשות לשיקום האסיר (רש"א), חוות הדעת של הפסיכיאטר המחוזי או של הרשות לשיקום האסיר וכיוצא בזה.

יחד עם זאת, עורכת הדין סיוון כהן מציינת שגם בנסיבות שבהן התנהגותו של האסיר הנה מופתית על פי כל אמות המידה, עדיין מומלץ להסתייע בשירותיו של עו"ד לצורך הגשת הבקשה ולא להגישה באופן עצמאי, היות והוועדה מורכבת מקבוצת אנשי מקצוע ששמה לנגד עיניה את האינטרס הטהור וללא כל שאיפה לשחרורו המוקדם של האסיר.

עו"ד פרטי שנשכר לצורך זה ומבין מהו תיק פלילי, מכין את הבקשה באופן מקצועי המאפשר את הצגת המציאות בפני הוועדה בדרך המהווה משקל מכריע בהחלטה.

אמות המידה שלפיהן פועלות ועדות שחרורים

מאמר זה נכתב ע"י
תמונה של עו"ד סיוון כהן
עו"ד סיוון כהן

בוגרת הפקולטה היוקרתית למשפטים של אוניברסיטת בר אילן, שם עשיתי תואר ראשון במשפטים LL.B. ותואר שני בהצטיינות.

התחלתי לעסוק בתחום המשפט הפלילי עוד כשהייתי סטודנטית במסגרת עבודתי במשרדו של עוה"ד אבי חימי; ואף עשיתי השתלמות בתחום הענישה הפלילית הבינלאומית במסגרת תוכנית לימודית באוניברסיטה האוסטרלית "מונש" (Monash Universty).

את ההתמחות שלי עשיתי במשרדי הסנגוריה הציבורית (מחוז ת"א-מרכז) ולאחר מכן חזרתי לעבוד במשרדו של עוה"ד אבי חימי עד שפתחתי את המשרד שלי.

מאמרים ומידע נוסף

על פי סעיף 3 לחוק שחרור על תנאי ממאסר, רשאיות ועדות שחרורים מיוחדות לשחרר את האסיר על תנאי, בהתאם לבקשתו (למעט אסיר עולם המרצה תקופת

לכל אסיר, למעט אסיר עולם, עומדת הזכות להגיש בקשה לשחרור על תנאי ממאסר, זאת בתנאי ושתקופת המאסר היא מעל לשישה חודשים, ולאחר שהאסיר ריצה לכל

לכל אסיר זכות יסוד לעמוד בפני ועדת שחרורים אשר תדון בשחרורו המוקדם מהכלא. ועדת השחרורים פועלת מכוח חוק שחרור ממאסר על תנאי התשס"א – 2001

חוק שחרור על-תנאי ממאסר משנת התשס"א-2001 קובע כי כל אסיר הנושא בעונש של מאסר לתקופה של מעל לשישה חודשים, ושריצה בפועל שני שלישים לפחות מתקופת

ועדות שחרורים הן הגוף המחליט בנוגע לשחרור על תנאי ממאסר, לרבות שחרור אסירים מטעמים רפואיים. החוק לשחרור על-תנאי ממאסר מסדיר את תנאי הסף לשחרורו של